לדלג לתוכן

מלבי"ם על יחזקאל לג ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על יחזקאלפרק ל"ג • פסוק ד' | >>
ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


יחזקאל ל"ג, ד':

וְשָׁמַ֨ע הַשֹּׁמֵ֜עַ אֶת־ק֤וֹל הַשּׁוֹפָר֙ וְלֹ֣א נִזְהָ֔ר וַתָּ֥בוֹא חֶ֖רֶב וַתִּקָּחֵ֑הוּ דָּמ֖וֹ בְּרֹאשׁ֥וֹ יִֽהְיֶֽה׃



"ושמע" ר"ל כי היה בענין השופר שני ענינים,

  • א) יש סימנים בתקיעת השופר שכל מבין הסימנים יודע איך יעשה ובאיזה צד יברח או איך ינצל, ועז"א "ושמע השומע את קול השופר" ר"ל מי ששומע ומבין סימני התקיעות והאותות שהקול מורה עליהם "ולא נזהר דמו" בראשו יהיה הוא מתחייב בנפשו,
  • ב) שאף מי שאינו יודע אותות השופר וסימניה, עכ"פ.

ביאור המילות

"דמו בראשו יהיה". לשון זה לא מצאנו רק גבי מיתת סקילה, ובא תמיד דמיו בלשון רבים (כמ"ש טעם הדבר בס' התו"ה קדושים סי' ק"ג), ועל שמתחייב בנפשו יאמר תמיד דמו בראשו, ולכן מוכרח לשתפו עם דמך בתוכך היה, ר"ל שאין לו כפרה, כי לא עשה תשובה ואשמת דמו נשאר בו לא ימחה:

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.