מלבי"ם על יחזקאל יד ט

<< | מלבי"ם על יחזקאל • פרק י"ד • פסוק ט' | >>
• א • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יג • יד • טו • טז • יט • כ • כא • כב • כג • 

על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות

יחזקאל י"ד, ט':

וְהַנָּבִ֤יא כִֽי־יְפֻתֶּה֙ וְדִבֶּ֣ר דָּבָ֔ר אֲנִ֤י יְהֹוָה֙ פִּתֵּ֔יתִי אֵ֖ת הַנָּבִ֣יא הַה֑וּא וְנָטִ֤יתִי אֶת־יָדִי֙ עָלָ֔יו וְהִ֨שְׁמַדְתִּ֔יו מִתּ֖וֹךְ עַמִּ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

"והנביא כי יפותה", שיצרו או ריעיו יפתוהו "לדבר נבואות שקר ודבר דבר אני ה' פתיתי" והוא ידבר ויאמר שאני פתיתיו לילך בשליחות לנבאות, אז "ונטיתי את ידי עליו" להענישו:

ביאור המילות

"אני ה' פתיתי". כמו פתתני ה' ואפת (ירמיה כ'), הוא ידבר שאני פתיתיו. והמפרשים נלחצו שהפיתוי הוא הערת החפץ כדי שיכשלו בנבואתם, כמו מי יפתה את אחאב, או קרוי פיתוי על שלא המית אותו, ורחוק שייחס לה' פיתוי לרעה. והרי"א פירש בתמיהה וכי אני פתיתי, והמעיין יבחר:

 

<< · מלבי"ם על יחזקאל · יד ט · >>

דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.