מלבי"ם על יחזקאל יד ד
<< | מלבי"ם על יחזקאל • פרק י"ד • פסוק ד' | >>
• א • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יג • יד • טו • טז • יט • כ • כא • כב • כג •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
לָכֵ֣ן דַּבֵּר־א֠וֹתָ֠ם וְאָמַרְתָּ֨ אֲלֵיהֶ֜ם כֹּה־אָמַ֣ר ׀ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה אִ֣ישׁ אִ֣ישׁ מִבֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֡ל אֲשֶׁר֩ יַעֲלֶ֨ה אֶת־גִּלּוּלָ֜יו אֶל־לִבּ֗וֹ וּמִכְשׁ֤וֹל עֲוֺנוֹ֙ יָשִׂים֙ נֹ֣כַח פָּנָ֔יו וּבָ֖א אֶל־הַנָּבִ֑יא אֲנִ֣י יְהֹוָ֗ה נַעֲנֵ֧יתִי ל֦וֹ בה בָ֖א בְּרֹ֥ב גִּלּוּלָֽיו׃
"לכן דבר, איש איש" וכו' "אני ה' נעניתי לו", ר"ל הוא אינו בא אל הנביא לדרוש ולדעת האמת, רק רוצה לעשות מזה עסק וענין, כי "בא ברב גלוליו" אינו בא ע"ד לעזוב את גלוליו, בהפך ע"י רוב גלוליו בא אל הנביא להתוכח עמו ולהכחיש דבריו:
ביאור המילות
"נעניתי לו". א"א לפרשו מענין עניה ותשובה שאיך בא בנפעל, והלא ה' הוא הפועל והעונה? וכבר נלחץ בזה הרד"ק, רק הוא לשון ענין והתעסקות כמו ענין רע נתן אלהים לבני אדם לענות בו (קהלת א') נעשיתי לו ענין והתעסקות לענות בו. ומלת בה במקצת ספרים בא' ובמקצת ספרים בה' בלא מפיק, ונחלף הא' בה"א ובמק"ס בה כתיב בא קרי:
<< · מלבי"ם על יחזקאל · יד ד · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.