מלבי"ם על יחזקאל יא כא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


"ואל לב", חוזר אל הדבור שדבר אליו בפסוק י"ב (שדבור הזה נפסק באמצע על ידי שפלטיהו מת והנביא זעק וה' השיב לו על צעקתו, וכשגמר התשובה חזר לדבריו הקודמים) שאמר אשר בחקי לא הלכתם, רק "אל לב שקוציהם ותועבותיהם לבם הלך" לבם הולך לדבק בע"ז שהם שקוצים ובעריות ויתר תועבות, ולכן "דרכם בראשם נתתי", שלמתי להם כפי דרכם, והם אשמים בעצמם:

ביאור המילות

"ואל לב שקוציהם", הלב הוא עקרו של דבר ומרכזו, לא עשו השקוצים בחיצוניותם לבד רק עשו לבם ועקרם. לא עבדו ע"ז מאהבה ומיראה רק דבקו בה בעצמה:

 

<< · מלבי"ם על יחזקאל · יא כא · >>

דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.