מלבי"ם על יואל ד יח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


"והיה ביום ההוא" תתרבה השפע והברכה ביתר שאת עד "שההרים יטפו עסיס" מרוב הפירות המתוקים, "והגבעות תלכנה חלב" מרוב הבקר והצאן, "וכל אפיקי יהודה ילכו מים" שעד עתה היה חסרון מים בין בכללות א"י בין בירושלים שלא היו מעינות בירושלים, ואז לא לבד שיהיה מים ביהודה כי גם "מעין יצא מבית ה'" משם יפתח מקור נפתח ויתפשט לחוץ עד "שישקה את נחל השטים", ולדעת ר' סעדיה הוא הירדן שהוא קרוב לשטים, ולרש"י הוא כמשמעו, ועל המעין הזה כבר נבא יחזקאל וזכריה, וע"ד הרמז שמשם תצא התורה והאמונה הנמשלה למים, לכל העולם, ויען שבשטים פרצו בזנות ובע"ז לבית פעור והיה ראשית חטאת לבית ישראל, מציין שהמעין הקדוש יטהר את הטומאה אשר התחלה בנחל השטים ויעביר הרעות הזרות והתאוות:


 

<< · מלבי"ם על יואל · ד יח · >>


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.