מלבי"ם על זכריה יג ט
<< | מלבי"ם על זכריה • פרק י"ג • פסוק ט' |
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְהֵבֵאתִ֤י אֶת־הַשְּׁלִשִׁית֙ בָּאֵ֔שׁ וּצְרַפְתִּים֙ כִּצְרֹ֣ף אֶת־הַכֶּ֔סֶף וּבְחַנְתִּ֖ים כִּבְחֹ֣ן אֶת־הַזָּהָ֑ב ה֣וּא ׀ יִקְרָ֣א בִשְׁמִ֗י וַֽאֲנִי֙ אֶעֱנֶ֣ה אֹת֔וֹ אָמַ֙רְתִּי֙ עַמִּ֣י ה֔וּא וְה֥וּא יֹאמַ֖ר יְהֹוָ֥ה אֱלֹהָֽי׃
"והבאתי", וגם את השלישית שיותרו "אביא באש" היסורים לצרפו מן הסיגים, "וצרפתים" להסר הסיגים, ומוסיף "ובחנתים" שאחר הצירוף יבחון אותם שנית אם נצרפו כראוי, "כמו שבוחנים את הזהב" שהוא יותך ויוצרף יותר מן הכסף עד שישאר זהב נקי, ר"ל שלא אשאיר רק הצדיקים הגמורים עד "שהוא יקרא בשמי" בתפלה, "ואני אענה אותו" תיכף, "ואני אומר עמי הוא והוא ה' אלהי", כי תחול עליו ההשגחה הפרטית וקרבת האלהים תמיד:
ביאור המילות
" וצרפתים ובחנתים". עמ"ש (ירמיה ט' ז'):
<< · מלבי"ם על זכריה · יג ט · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.