מלבי"ם על דברי הימים ב ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


(א) "ויעש". זה לא נזכר במלכים, ולדעת ר' יוסי בזבחים (נט א) לא עשה את מזבח הנחושת עד בעת החינוך שמזבח הנחושת של משה היה קטן מהכיל, ומפשטות דברי הכתוב נראה שלמדנו עזרא כדעת ר' יהודה בזבחים (שם), שמ"ש במלכים (ח, סד) ביום ההוא קדש המלך תוך החצר, דברים ככתבן, ומזבח של שלמה כבר היה מתחלה, וכן מורה לשון הכתוב (ז, ז), ולר' יוסי צריך לדחוק בפי' הכתובים כמ"ש בפי' מלכים שם. ומ"ש שעשה מזבח נחושת, היינו מזבח אבנים תחת מזבח נחשת של משה. ומ"ש כ' אמה ארכו, היינו מקום המערכה היה עשרים על עשרים:  


(ב - ה) "ויעש הים". זה העתיק כמו שהוא בס' מלכים (ז, כג - כו), רק תחת שנאמר שם פקעים כתוב פה בקרים, תחת אלפים בת כתוב פה ג' אלפים בת, ושם כתבתי להשוות הכתובים עיי"ש:  


(ז - ח) "ויעש את מנורות עשר ויעש שלחנות עשרה." בא לפרש שמ"ש במלכים (ז, מח - מט) ואת השולחן וכו' ואת המנורות חמש מימין וחמש משמאל, מוסב גם על השולחן, שגם הוא היה חמש מימין, ופי' מימין לשולחן ומנורה של משה ומשמאל לה, והיו השולחנות בצפון והמנורות בדרום כמשפטם. ויש פלוגתא בירושלמי דשקלים (פ"ו ה"ד) אם בער על כל המנורות וערך על כולם או לא, וכן בגמ' מנחות צ"ט (ע"א):  


(ט)" חצר הכהנים". עזרת כהנים: "והעזרה גדולה". עזרת ישראל:  


(י)" ואת הים נתן". כמ"ש בתורת כהנים ויקרא (פרשתא דנדבה ד משנה יד) ובזבחים (נט ב):  


(יא) "את הסירות". הוא פי' כירות (מלכים שם פסוק מ"ם) כמש"ש, ועמש"ש שמ"ש ויעש חירום הוא חירם הראשון, ומ"ש ויכל חירם הוא חירם השני שהוא עשה גם העמודים:  


(יב - יג) "והגולות והכותרות". הוא פי' למש"ש הגולות הכותרות כמ"ש בפי' שם, ויתר הדברים התבאר במלכים שם פסוק מ"א מ"ב:  


(יד) "ואת המכונות עשה." ושם המכונות עשר, ועזרא מודיענו שכל זה עשה חירם השני, אבל:  


(טו) "ואת הסירות" וכו' "עשה חירם אביו". היינו חירם הראשון, כי הם היו מנחושת ממורט, ומלאכה זו לא ידע חירם השני:  


(יז) "בככר". עמ"ש מלכים שם פסוק מ"ו, ושם בין סוכות ובין צרתן, ובימי עזרא נשתנה השם:  


(יח)" ויעש". ושם וינח, עמש"ש:  


(יט - כ) "ואת השלחנות". ובמלכים לא הזכיר רק שלחן א', ומ"ש ועליהם לחם הפנים למ"ד שלא סדרו רק על של משה פי' שהיו ראוים להניח עליהם, וכן מ"ש לבערם למ"ד שלא היו מדליקין רק את של משה פי' לבער את הנרות:  


(כא)" הוא מכלות זהב". שהיה מזהב מזוקק כמו זהב המנורה, ועמש"ש (פ' מט):  


(כב)" והמזמרות". כלי זמר: "ופתח". הוא פי' למש"ש "ופותות", שהם המפתחות, ופי' מפתחות הבית לדלתותיו הפנימים ולדלתי הבית היו זהב: