מלבי"ם על דברים ל ד
<< | מלבי"ם על דברים • פרק ל' • פסוק ד' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
אִם־יִהְיֶ֥ה נִֽדַּחֲךָ֖ בִּקְצֵ֣ה הַשָּׁמָ֑יִם מִשָּׁ֗ם יְקַבֶּצְךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וּמִשָּׁ֖ם יִקָּחֶֽךָ׃
(ד) "אם יהיה נדחך בקצה השמים". יש הדחה שקשה אף מהשלכה והוא כשידחה הדבר עד שאין עוד מקום להרחיק יותר שזה יורה שרצונו להרחיק הדבר בתכלית הריחוק ולכן לא השליכה כי ע"י לא היה נתרחק כריחוק הזה וז"ש אם יהיה נדחך בקצה השמים, שאין עוד מקום להרחיק יותר, עכ"ז "משם יקבצך". ולא שיחזירך ג"כ ע"י הדחה רק "ומשם יקחך". כביכול כמלקט דבר בידו וכמ"ש (ישעיה כז כב) ואתם תלקטו לאחד אחד: