מלבי"ם על דברים לג כא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על דבריםפרק ל"ג • פסוק כ"א | >>
א • ב • ג • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


דברים ל"ג, כ"א:

וַיַּ֤רְא רֵאשִׁית֙ ל֔וֹ כִּי־שָׁ֛ם חֶלְקַ֥ת מְחֹקֵ֖ק סָפ֑וּן וַיֵּתֵא֙ רָ֣אשֵׁי עָ֔ם צִדְקַ֤ת יְהֹוָה֙ עָשָׂ֔ה וּמִשְׁפָּטָ֖יו עִם־יִשְׂרָאֵֽל׃




הערות

(כא) מה שבחרו בעבר הירדן, לא מרכות הלב רק שהיה להם כראשית, ואף שאינם מענין אחד, ולא יתכן לחשבו לראשית לכן יאמר כי שם חלקת מחוקק ספון. יתפרש כאלו כתוב כי שם ספון חלקת מחוקק, שהמקום ספון ויקר מפני שיתחלק ע"י המחוקק בעצמו הוא משה ונחשב לו כענין אחד ולכן נחשב כראשית ויתא ראשי עם שבא בראש העם לעבור לפני החלוץ, ובזה צדקת ה' עשה שתחשב לו לצדקה כי לא היו מחויבים בזה: ומשפטיו עם ישראל. מה שהלכו לעזרת ישראל במלחמה היו מחויבים מצד המשפט כי גם כל ישראל עזרו בכבוש נחלתם: