מלבי"ם על בראשית מ טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על בראשיתפרק מ' • פסוק ט"ו | >>
א • ב • ג • ד • ה • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית מ', ט"ו:

כִּֽי־גֻנֹּ֣ב גֻּנַּ֔בְתִּי מֵאֶ֖רֶץ הָעִבְרִ֑ים וְגַם־פֹּה֙ לֹא־עָשִׂ֣יתִֽי מְא֔וּמָה כִּֽי־שָׂמ֥וּ אֹתִ֖י בַּבּֽוֹר׃



(טו) "כי גנב" וגו'. באר הדבר איך בדבור קל אל פרעה יוציאהו לחפשי, כי אין לאדוני שום זכות לכלוא אותי פה בבית הסהר, שזה לא יוכל לעשות רק אם אני עבד באמת, שאז יכול האדון לעשות עם עבדו מה שרוצה, וזה אינו אמת, כי "גנב גנבתי מארץ העברים", ואיני עבד באמת, וכן אין לו כח לעצור אותי בבית האסורים, ע"י שחטאתי איזה חטא שמגיע לי מאסר דרך עונש, עז"א "וגם פה לא עשיתי מאומה", והביא ראיה שלא חטא מאומה באשת אדוניו, "כי שמו אתי בבור", שאם הייתי חוטא באשתו באמת הלא היה הורג אותי בדין, וממה ששם אותי בבור מבואר שיודע שאתי הצדק ולא עשה זה רק לחפות על אשתו כנ"ל: