מלבי"ם על בראשית לב ל

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


(ל) "הגידה נא שמך". רצה לעמוד על מהות ענינו ועצמותו ותכלית בריאתו, שהשם מורה על העצמות, "ויאמר למה זה תשאל לשמי", כי החומר והיצה"ר הוא מקור ההעדר וכל רע בא מפאת ההעדר הכרוך בחומר, וזה מהותו עד שלא יצדק לו שם מורה על מהות, כי ענינו הוא שאין לו מהות ואינו קיים רגע על מצב אחד, רק פושט צורה ולובש צורה, "ויברך אותו שם", שזה ברכתו במה שהוא שם לפי שעה שאינו קיים:


 

<< · מלבי"ם על בראשית · לב ל · >>