מלבי"ם על בראשית כ ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


(ה) "הלא הוא אמר לי אחותי היא", וב"נ אינו חייב על השוגג כמ"ש הרמב"ם, והגם ששרה גלתה לו שהיא א"א, וז"ש "והיא", ר"ל גם היא שאמרה לו שהיא א"א, הלא תחלה גם היא אמרה אחי הוא, והוחזקה לפנויה, ואינה נאמנת להחזיק עצמה לא"א, וגם שלפי הדין בב"נ כשאחד מהם אמר אין את אשתי נעשית פנויה כי א"צ גט כריתות, וכשאמר אחותי היא נעשית פנויה, וא"כ "בתם לבבי ובנקיון כפי עשיתי זאת", שלא חטאתי לא במחשבה כי חשבתי שהיא פנויה, ולא במעשה אחר שלא באתי עליה:


 

<< · מלבי"ם על בראשית · כ ה · >>