לדלג לתוכן

מלבי"ם על בראשית כח יד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על בראשיתפרק כ"ח • פסוק י"ד | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית כ"ח, י"ד:

וְהָיָ֤ה זַרְעֲךָ֙ כַּעֲפַ֣ר הָאָ֔רֶץ וּפָרַצְתָּ֛ יָ֥מָּה וָקֵ֖דְמָה וְצָפֹ֣נָה וָנֶ֑גְבָּה וְנִבְרְﬞכ֥וּ בְךָ֛ כׇּל־מִשְׁפְּחֹ֥ת הָאֲדָמָ֖ה וּבְזַרְעֶֽךָ׃



(יד) "והיה". בכ"מ הסמיך ברכת הזרע אל ברכת הארץ, כי שניהם מצרנים ותנאיים זל"ז, שהנטיעה הטובה לא תצלח לעשות פרי קודש רק בארץ נבחרת, "ואחר שיהיו זרעך רבים כעפר הארץ, ותפרוץ "להתפשט על כל הארץ "ימה וקדמה", כי כן היה בכבוש יהושע שתחלה כבשו בצד הדרומי כלו ממזרח למערב, והיה ימה וקדמה, ואח"כ התפשטו גם בצד הצפוני והיה "צפונה ונגבה", ואז," ונברכו בך כל משפחות האדמה," שהיא הברכה שנאמר לאברהם בפעם ראשונה (למעלה יב ג):