מלבי"ם על בראשית כא טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על בראשיתפרק כ"א • פסוק ט"ז | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית כ"א, ט"ז:

וַתֵּ֩לֶךְ֩ וַתֵּ֨שֶׁב לָ֜הּ מִנֶּ֗גֶד הַרְחֵק֙ כִּמְטַחֲוֵ֣י קֶ֔שֶׁת כִּ֣י אָֽמְרָ֔ה אַל־אֶרְאֶ֖ה בְּמ֣וֹת הַיָּ֑לֶד וַתֵּ֣שֶׁב מִנֶּ֔גֶד וַתִּשָּׂ֥א אֶת־קֹלָ֖הּ וַתֵּֽבְךְּ׃



(טו - טז) "ותשלך." מענין עזיבה ויאוש כמו כי נשאתני ותשליכני, ומפרש ההשלכה "ותלך ותשב לה מנגד". ואחר שגם שם שמעה קול הילד צועק, ותשב מנגד עוד רחוק יותר: