מלבי"ם על בראשית יט יט
<< | מלבי"ם על בראשית • פרק י"ט • פסוק י"ט | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לו • לז • לח •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
הִנֵּה־נָ֠א מָצָ֨א עַבְדְּךָ֣ חֵן֮ בְּעֵינֶ֒יךָ֒ וַתַּגְדֵּ֣ל חַסְדְּךָ֗ אֲשֶׁ֤ר עָשִׂ֙יתָ֙ עִמָּדִ֔י לְהַחֲי֖וֹת אֶת־נַפְשִׁ֑י וְאָנֹכִ֗י לֹ֤א אוּכַל֙ לְהִמָּלֵ֣ט הָהָ֔רָה פֶּן־תִּדְבָּקַ֥נִי הָרָעָ֖ה וָמַֽתִּי׃
(יח - יט)" ויאמר אל נא אדני." אמר כן דרך תפלה לה' (ששם זה קדש) "הנה מצא עבדך חן", ר"ל אני אינני ראוי מצד מעשי רק ע"י מציאת חן וחנינה. וחוץ מזה "ותגדל חסדך עמדי להחיות את נפשי", שמה שיצאתי כרגע מן העיר היה בנס ע"י המלאך (כמ"ש בפסוק טז) וזה נקרא חסד שמציין הנס כמ"ש בפי' תהלות (סי' פט) ובכ"מ. "ואנכי לא אוכל להמלט ההרה", באשר הדרך לההר רחוק וכחי חלוש, "ופן תדבקני הרעה", כי הרעה הולכת אחרי עקבי:
<< · מלבי"ם על בראשית · יט יט · >>