מלבי"ם על במדבר ד כו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| מלבי"ם על במדברפרק ד' • פסוק כ"ו | >>
ב • ג • ה • ו • ז • יג • יד • טז • יח • יט • כב • כג • כד • כו • כז • כח • כט • לא • לב • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מו • מז • מח • מט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


במדבר ד', כ"ו:

וְאֵת֩ קַלְעֵ֨י הֶֽחָצֵ֜ר וְאֶת־מָסַ֣ךְ ׀ פֶּ֣תַח ׀ שַׁ֣עַר הֶחָצֵ֗ר אֲשֶׁ֨ר עַל־הַמִּשְׁכָּ֤ן וְעַל־הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ סָבִ֔יב וְאֵת֙ מֵֽיתְרֵיהֶ֔ם וְאֶֽת־כׇּל־כְּלֵ֖י עֲבֹדָתָ֑ם וְאֵ֨ת כׇּל־אֲשֶׁ֧ר יֵעָשֶׂ֛ה לָהֶ֖ם וְעָבָֽדוּ׃



(כו) "ואת כל כלי עבודתם", כולל הקרסים שהיו לחבר היריעות וכלי השיר שהיה מענין העבודה. ואת כל אשר יעשה להם, כל מה שהיה צריך לתקן או לעשותו מחדש צריכים לעבוד: