מלבי"ם על במדבר ד ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על במדברפרק ד' • פסוק ג' |
ב • ג • ה • ו • ז • יג • יד • טז • יח • יט • כב • כג • כד • כו • כז • כח • כט • לא • לב • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מו • מז • מח • מט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


במדבר ד', ג':

מִבֶּ֨ן שְׁלֹשִׁ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה וְעַ֖ד בֶּן־חֲמִשִּׁ֣ים שָׁנָ֑ה כׇּל־בָּא֙ לַצָּבָ֔א לַעֲשׂ֥וֹת מְלָאכָ֖ה בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃



(ג) "כל בא לצבא לעשות מלאכה באהל מועד", ובבני גרשון ומררי תפס לשון עבודה וידוע הבדלם ששם מלאכה מציין מלאכת מחשבת שיש בה אומנות, ושם עבודה מציין שיש בו טורח הגוף, לכן בבני קהת שהיה ענינם עם דברים המקודשים שהיה צריך להתעסק בהם במחשבת הלב בל יסיח דעתו מקדושתם קוראהו מלאכה ומצד שיש בה גם משא וטורח הגוף אמר זאת עבודת בני קהת, ושם עבודה כולל ג"כ עבודת ה' שיש בדבר, ומלאכה מציין אופן התעסקו בזה שהוא מלאכת מחשבת להדבק בקדש במחשבה זכה וע"ז תפס שני הלשונות: