מלבי"ם על איוב ל כט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


"אח הייתי לתנים", נדמה בעיניהם כאלו אני תנים ובנות יענה שטבעם לקונן ולצעוק תמיד, ואין איש משים לב לרחם על שועתי:


 

<< · מלבי"ם על איוב · ל כט · >>


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.