מלבי"ם על איוב לה טז
<< | מלבי"ם על איוב • פרק ל"ה • פסוק ט"ז |
• ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְ֭אִיּוֹב הֶ֣בֶל יִפְצֶה־פִּ֑יהוּ
בִּבְלִי־דַ֗֝עַת מִלִּ֥ין יַכְבִּֽר׃
"ואיוב", ובכ"ז איוב עדיין אינו מרגיש, ועדיין "הבל יפצה פיהו ויכביר מלין בבלי דעת", וכמ"ש ותלהטהו מסביב ולא ידע ותבער בו ולא ישים על לב, והיה לו לשום על לב שכל מה שהגיע עליו היה הוא הסבה לזה, שמה ששדדו את נכסיו היה מפני שלא בער אותם מן הארץ, והריגת בניו היה על שלא שם על לב לשוב מחטאתו, והשחין רע זה בא ג"כ מסבת עצמו מריבוי התענוג והמותרות, כי השכר והעונש רצוף בטבע האדם עצמו ובמעשיו הטובים או הרעים:
<< · מלבי"ם על איוב · לה טז · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.