מלבי"ם על איוב לד כד
<< | מלבי"ם על איוב • פרק ל"ד • פסוק כ"ד | >>
• ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
יָרֹ֣עַ כַּבִּירִ֣ים לֹא־חֵ֑קֶר
וַיַּעֲמֵ֖ד אֲחֵרִ֣ים תַּחְתָּֽם׃
(כד-כה) "ירוע". שראוי ע"פ המשפט "שירוע" וירוצץ רשעים "כבירים אין חקר, ושיעמיד" אנשים "אחרים" שאינם רשעים "תחתם" ובמקומם. וזאת יעשה כדי "שלכן יכיר מעבדיהם". שבזה יסבב שכל העולם יכירו העונש של מעשי הרשעים וקיבול שכר עבודתם שעבדו לרע. ר"ל שיהיה רעש הארץ במקום שעומדים שם צדיקים ורשעים ביחד. וה' ישגיח בהשגחתו הפרטיית שכל הרשעים שימצאו שמה יאבדו ברעש ותרוצץ גולגלתם וכל הצדיקים שימצאו שם יעמדו וישארו במקומם. ואז יראו כולם שיש השגחה ושיש הבדל בין צדיק ורשע. וה' לא עשה כן לאבד את הרשעים באופן נגלה כזה. רק "והפך לילה וידכאו". שלא דכאם ביום ובגלוי להכיר מעבדיהם רק הפכם ודכאם בלילה ובצנעה. וזה עשה.
ביאור המילות
"ירוע". ירוצץ וישבר, "תחתם", במקומם:
<< · מלבי"ם על איוב · לד כד · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.