מלבי"ם על איוב לב ח
<< | מלבי"ם על איוב • פרק ל"ב • פסוק ח' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
אָ֭כֵן רוּחַ־הִ֣יא בֶאֱנ֑וֹשׁ
וְנִשְׁמַ֖ת שַׁדַּ֣י תְּבִינֵֽם׃
"אכן", עתה ראיתי שלא כן הוא, שהחכמה לא תקח התחלותיה מן החוש והנסיון, רק דעי התבונה צפונים ברוח האדם, ונמצא ברוח האדם אמתיות טבועות בקרבו ברוח אלהים, נחלה הם לו מצד שורש נפשו, וגם הצעיר לימים ישאב מים ממקור רוחו ברוח ה' עליו, ראיתי שהחכמה "היא רוח באנוש", הוא רוח נאצל ממרום נטוע בו ממקור נשמתו, "ונשמת שדי תבינם", הנשמה שהיא חלק אלהי ממעל היא תשפיע את הבינה על האדם, שבה יבינו את האמתיות ויוציאו דבר מדבר, ולכן החלטתי עתה, כי.
ביאור המילות
<< · מלבי"ם על איוב · לב ח · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.