מלבי"ם על איוב י ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תבנית:ניווט קטעים זמני


(ו-ז) "כי תבקש לעוני" כאילו "על דעתך כי לא ארשע", ר"ל שממה שאתה מבקש לעוני נדמה כאילו עלה על דעתך תחלה שלא ארשע, שלכן תבקש לעוני להענישני עליו, וזה א"א כי א"כ יתיחס אל ידיעתך העלמה וטעות, שלא ידעת את העתיד שאחטא כי "אין מידך מציל", והייתי מוכרח לחטוא כי כן גזרה ידיעתך הקדומה. ויל"פ שהמאמרים מקבילים "כי תבקש לעוני על דעתך כי לא ארשע, ולחטאתי תדרוש ואין מידך מציל", ר"ל מה שתבקש ותחפש את עוני מזה מבואר שעלה על דעתך תחלה שלא ארשע, ולכן תבקש את חטאתי, כי אם היית יודע שאחטא א"צ לך לבקש, ומה שתדרוש לחטאתי להעניש אותי על חטאתי, זה מורה ההפך שידעת שאחטא וא"כ הלא אין מידך מציל, כי ידיעתך הקדומה שאחטא זה מורה שאין לי בחירה לעשות ההפך ולמנוע מן החטא, ואם כן למה תדרוש להענישני הלא אין מידך מציל:


ביאור המילות

"תבקש לעוני". ולחטאתי תדרוש. הבקשה היא אם הדבר נמצא, והדרישה יהיה להעניש, כמו דורש דמים, ודמו מיד הצופה אדרוש, והעון הוא עוות המחשבה שהוא נעלם וצריך בקשה, אבל החטא גלוי כי הוא במעשה, וא"צ בקשה רק דורש להעניש עליו, ועמ"ש בפי':

 

<< · מלבי"ם על איוב · י ו · >>


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.