מלבי"ם על איוב יט ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


"הן אצעק חמס". וע"ז עצמו אצעק חמס כי נעשה אתי חמס ועשק. אבל "ולא אענה". מצייר כמי שנפלו עליו שודדים בדרך וצועק לעוברים ושבים ואין עונה. ואח"כ "אשוע" לפני שופטי ארץ לבקש ישועה, "ואין משפט":


ביאור המילות

"אשוע". הוא הצועק לישועה, ויצדק על הצועק לפני השופט שבידו להושיע ע"י משפט:

 

<< · מלבי"ם על איוב · יט ז · >>


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.