מלבי"ם על איוב יא כ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


"ועיני", אבל "עיני רשעים תכלינה", כי לא ינוחו מתאותם יש לו מנה מבקש מאתים, "ומנוס אבד מנהם" שאין להם מנוס מן האבדון והמות, "ותקותם מפח נפש", הפך מתקות הצדיקים שהיא נצחיות הנפש וחיי הנשמה, והם תנפח נפשם מגופם לאבדון, כמ"ש ואת נפש אויביך יקלענה בתוך כף הקלע:


ביאור המילות

"מפח נפש". צער הנפש, כמו ונפש בעליו הפחתי. ויל"פ שנופח את הנפש לחוץ, להוציא הנפש לאבדון, ורוח הולך ולא ישוב:

 

<< · מלבי"ם על איוב · יא כ · >>


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.