מלאכת שלמה על מדות ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · מלאכת שלמה · על מדות · ב · >>

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

משנה א[עריכה]

הר הבית וכו':    ביד רפ"ה דהלכות בית הבחירה וסימן ו'. וכתב שם דכל הר הבית היה מקורה ואינו מבואר לע"ד מהיכן הוציא שכולו מקורה דבפסחים פ"ק ובפ' לולב וערבה לא נתבאר אלא שהר הבית סטיו לפנים מסטיו כמו שכתבתי שם. ופירש הר"ר שמעיה ז"ל הר הבית הר המוריה שעליו הבית בנוי וכן פי' בערוך בערך הר:

שם היה רוב תשמישו:    שבדרום היה רוב תשמיש העזרה ומשמיש המזרח מועט ממנו ותשמיש הצפון פחות משל מזרח ומועט שבכולן במערב שאין תשמיש היכל כ"כ ע"כ. ופירש הר"ר יהוסף אשכנזי ז"ל רובו מן הדרום וכו' פי' בית המקדש היה עומד על ההר אבל לא באמצע ההר ממש אלא רוב ההר היה בדרומו של בית המקדש וירושלים היתה כנגד אותה הצד ובאותה הצד היו עולין כל העולים להר הבית והיו נכנסין משני שערי חולדה והולכים לימינם לצד מזרח והיו נכנסין לעזרת הנשים דרך שער התחתון ונכנסין לעזרת ישראל והרי בדרום היה רוב תשמיש ההר כי הכל היו עולים משם וגם במזרח היתה תשמיש רב כי הרי משם היו הכל נכנסין לעזרה אבל בשאר הצדדין לא היה אלא מעט תשמיש בהר. והנה שיעור ההר מצד מערב לא היה אלא עט מההר. כי ממזרח למערב היה כל הבנין עזרת הנשים קל"ה אמה ועזרת ישראל עם ההיכל היה קפ"ז אמה והרבה היה פנוי במזרח א"כ לא נשאר במערב אלא מעט אבל בין צפון לדרום לא היה בנוי אלא קל"ה אמה עכ"ל ז"ל:

משנה ב[עריכה]

כל הנכנסין להר הבית:    ירושלמי ס"פ החליל. וביד שם פ"ז סימן ג':

משנה ג[עריכה]

שהוא מקיף לשמאל מה לך מקיף לשמאל שאני אבל וכו':    כך צ"ל והשונה צריך לכנות שהוא אבל וכו' שהוא מנודה וכו' ופירש הרמב"ם ז"ל פי' זה כגון מי שנכנס על שער מהשערים אינו הולך לצד שערי חולדה אלא לצד שער טדי וכן תקיש לכל הנכנס על שער מהשערים ע"כ:

חוץ ממי שארעו דבר שהוא מקיף לשמאל:    משמע אפילו בכניסתו דאי לא הימא הבי א"כ מאי בינייהו דמי שארעו דבר לשאר כל הנכנסין וה"נ מוכח בהדיא במסכת שמחות פ' ששי ומוסיף שג"כ מי שיש לו חולה בתוך ביתו או מי שאבדה לו אבידה מהלך ומקיף על דרך שמאל. ובפרקי ר' אליעזר בפי"ז אומר הנכנס בשער אבלים והיה שפמו מכוסה היו יודעים שהוא אבל והיו אומרים לו וכו' והנכנס בשער אבלים ולא היה שפמו מכוסה אז היו יודעין שהוא מנודה והיו אומרים לו וכו'. ועיין על זה בבית יוסף דיורה דעה סוף סימן שצ"ג:

לפנים ממנו סורג וכו':    פ"ק דיומא דף ט"ז. וביד פ"א דהלכות בית הבחירה סי' י"ט בפ"ה סי' ב' ג' ה' ובר"פ ששי. וכתב מהרי"ק ז"ל שם בפ"ה בשם הרא"ש ז"ל שהסורג נעשה לטלטול שבת ולזה היה גבוה עשרה טפחים כדין כל מחיצה דהקף הר הבית לא מהני דהוי הוקף ולבסוף (פתח) [ישב] דלא מהני ע"כ:

[הגה"ה עיין בפרק עושין פסין (עירובין דף כ"ד.) ועיין בסימן צ"ז בשאלות החכם הר"ר מנחם עזריה נ"ע]:

גזרו כנגדן שלש עשרה השתחויות:    מתניתין דלא כאבא יוסי בן חנן דאית ליה בפ' ששי דמסכת שקלים וגם לקמן בסוף פירקין די"ג שערים היו במקדש וכנגדן היו הי"ג השתחויות. והתם בירושלמי איתה:

לפנים ממנו החיל:    שם ספ"ק דיומא. ופירש הר"ר שמעיה ז"ל לפנים ממנו מן הסורג לחיל:

עשר אמות:    עשר אמות רחבה מן הסורג לחיל ומדלא קתני הכא גבוה כדקתני בסורג. ש"מ ארך ורוחב קחשיב ובגבהו לא נתנו בו שיעור ואם לא היה נמוך כותל מזרחי זה של החיל לא הוה מצי לראות את פתח ההיכל ופעם אמר רבי החיל עשר אמות גובה כותלו ומוסב על גובה דבסורג ע"כ וגם הרמב"ם ז"ל שם פ"ה כתב ולפנים מן הסורג החיל גבהו עשר אמות ע"כ. גם הר"ר יהוסף ז"ל כתב ס"א גבוה עשר אמות ושתים עשרה מעלות היו שם כך צ"ל:

כל הפתחים שהיו שם גבהן עשרים אמה וכו':    כך צ"ל. ואיתה שם וגם בפ' א"ל הממונה דף ל"א ובפרק איזהו מקומן (זבחים דף נ"ה:)

כל השערים שהיו שם:    ברייתא ס"פ א"ל הממונה ובירושלמי שם עיין ברד"ק ז"ל שרש פתח הפרט שיש בין פתת לשער שכתב כי פתח נקרא מה שיש מן השער חוץ לדלתות כי הכל יקרא שער בין מבפנים בין מבחוץ עם הדלתות והאסקופא החיצונה כמו שהוא עם המזוזות והמשקוף נקרא פתח לפי שהוא נפתח תמיד שאף בהסגר הדלתות הוא נשאר פתוח ע"כ. ובית יוסף בטור יורה דעה סימן פר"ו כתב שכתב הרמב"ם ז"ל שידוע שהשער מן הדלתות ע"כ. ואין משמע כן מתוס' דברפ"ק דעירובין וגם הרמב"ם ז"ל עצמו בפ"ד מהלכות בית הבחירה סי' ח' כתב פתחו של אולם היה גבוה מ' אמה ורוחב עשרים ולא היה לו שערים ע"כ. משמע שקורא כאן לדלתות שערים אבל שם ברפ"ה כתב רוחב כל שער עשר אמות וגובהו עשרים ויש להם דלתות ע"כ ולשון הראב"ע בספר ישעיה סימן מ"ה שערים הוא חלל פתח השער דלתים הם הפותחים ונועלים בהם את השערים ע"כ. והר"ר יהוסף ז"ל כתב פירוש פתח הוא החלל הפתוח ושער ר"ל דלת של פתח גדול. ועיין עוד במ"ש לקמן בס"פ בתרא בענין שער:

היו להם שקופות:    ספים עשויין בבנין לשם הקשת דלת ואפילו בשל אולם שאין בו דלתות היתה שקופה מזוזות לעצמן אלים וספים כל צורך הדלת חוץ משל טדי שאין לו בנין סף אלא שתי אבנים מוטות זו על גבי זו פירוש שתי אבנים מונחות זו ע"ג זו באחת חקוק חצי הפתח משקוף העליון [כו' עיין בתוספת יו"ט]:

שהיו שתי אבנים זו על זו:    כך הגיה הרי"א ז"ל וס"א גרסינן גב:

משנה ד[עריכה]

כל הכותלים וכו':    פ"ק דיומא דף ט"ז ותוס' פ' קבלה דף כ"ה וביד פ' ששי דהלכות בית הבחירה סי' ה': בסוף פי' רעז"ל צ"ל שהרי לא היה פתח הר הבית וכו':

עומד בהר המשחה ומתכוין ורואה את פתחו:    כצ"ל ופירש הר"ר שמעיה ז"ל חוץ מן הכותל המזרחי של החיל שהיה נמוך כעשר אמות לראות מעליו פתחו של היכל במסכת יומא עכ"ל ז"ל: בפירוש רעז"ל עד שקרקע גבוה כ' אמה. אמר המלקט נראה צ"ל שתי אמות. ובפירוש רש"י ז"ל המונה ע"י הרב ר' בצלאל אשכנזי ז"ל שם במסכת יומא הלשון כך עד שקרקעית פתח ההיכל גבוה כ"ב אמות יותר מקרקעית רגלי הר הבית ונמצאת אסקופת ההיכל גבוהה ממשקוף פתח הר הבית שתי אמות ולא יוכל לראות חלל הפתח של ההיכל דרך אותו פתח ע"כ:

משנה ה[עריכה]

עזרת הנשים וכו':    תוספות פסחים ס"פ האשה ובגמ' דיומא פ"ק דף י"ו: וביד פ"א דהלכות בית הבחירה סי' ד' ובפ"ה סי' ז' ח' ט' ובפ' ששי סי' ב' ובפ"ט דהלכות מעשה הקרבנות סי' ט':

של מ' מ' אמה:    פי' באורך אבל ברוחב מפורש בפסוק ושלשים רוחב וכן פי' רד"ק ז"ל:

חצרות קטורות:    ובשרש קטר לרד"ק ז"ל גם בפירושו לספר יחזקאל גם רש"י ז"ל דומה שגורסין חצרות קטורות אין קטורות אלא שאינם מקורות ומה היו וכו'. וכן הוא ג"כ בערוך ערך קטר וכן הובא בילקוט וכן הגיה הר"ר יהוסף ז"ל אחר זמן רב נמצא לי מודפס במשנת דפוס אחד:

היא היתה לשכת הנזירים:    ביד פ"ח דהלכות נזירות סימן ג':

היא היתה לשכת דיר העצים:    כך הגיה הרי"א ז"ל:

וכל עץ שנמצא בו וכו':    במנחות ר"פ כל קרבנות (מנחות בדף פ"ה) ור"פ המנחות והנסכים וירושלמי ספ"ד דתענית ס"א גרסי' שכל עץ. וביד ס"פ ששי דהלכת ביאת מקדש ובפ' ששי דהלכות איסורי מזבח סי' ב':

אמר ראב"י שכחתי מה היתה משמשת:    מכלל דרישא כולה ראב"י קאמר לה והכי מוכח בגמרא דיומא דסתם מתני' דמדות ראב"י היא עכ"ל רעז"ל. אמר המלקט ומהני מתנייתא דסיימינן להו בפירקין דאיתנהו בפ"ק דיומא דף ט"ז מוכיח לה דאי אמרת בשלמא סתמא דקתני דכותל מזרחי נמוך כדי לראות ממעל לו דרך שערי עזרת הנשים ועזרת ישראל את חלל פתח ההיכל ראב"י היא דאית ליה מעלה יתירה כדתני הכא במתני' דבסמוך ראב"י אומר מעלה היתה וגבוהה אמה וכו' וגובה קרקע ההיכל גבוה מקרקע התחתון עשרים אמה וחצי עם הני מעלות דמני תנא לעיל דקתני ר"ב מעלות וכו' היו בחיל ועם הני ט"ו מעלות שהיו בעזרת הנשים כדתנן בסמוך ועם ההיא דלקמן דבפ' המזבח דקתני בין האולם ולמזבח כ"ב אמות וי"ב מעלות היו שם רום מעלה חצי אמה וכו' היינו דאיכסי ליה פתח התחתון בגובה קרקע ההיכל אא"א רבנן הרי לא עלו המעלות אלא י"ט אמות וחצי ופש ליה פלגא אמתא דמתחזי ליה פתח ההיכל בגויה לכהן שבהר הזיתים ושם בסוף הסוגיא הקשה רש"י ז"ל ואי קשיא היכי מתוקמי סתמי דמדות אליבי' הא שמעינן מהאי סתמא דבפ' בתרא דמכלתין דאוכל המזבח שבעה אמות בצפון [הגה"ה פי' כשתחלק הכ"ה אמות הנותרים לתשלום מאה ושלשים וחמש חציין למקום הננסין וחציין לבין הכבש ולכותל כמו שפירש הוא ז"ל וכתבתיו לקמן פרק בתרא בשמו ז"ל]. ואיהו ס"ל בעלמא דכוליה מזבח בדרום קאי על כרחך הכי מפרשת להני כ"ה אמות הנותרות דקתני עלייהו לקמן בפרק בתרא והמותר בין הכבש ולכותל ומקום הננסין צריך אתה לפרש שאין בין כבש ולכותל אלא חמש אמות ומחצה והכבש והמזבח ששים ושנים הרי המזבח כולו בדרום קאי וכולו כנגד אמצע העזרה שחציה ס"ז וחצי והמותר של כ"ה הנותרים כולו למקום הננסין ע"כ:

אבא שאול אומר שם היו נותנים יין ושמן והיא היתה נקראת לשכת בית שמניה וחלקה היתה בראשונה יהקיפוה כצוצרה:    כך צ"ל. ואיתא בבבלי ובירושלמי בפרק החליל. ופי' בערוך וחֶלקה כמו גבעה ע"כ. ונראה דבין כך ובין כך לא קאי ומלקה אלשכה אלא אכל עזרת הנשים ונראה עוד דלאו אבא שאול קאמר לה אלא סתמא היא וז"ל הר"ר שמעיה ז"ל וחלקה היתה כל חומת העזרה החיצונה פנויה מכלום בראשונה ולבסוף הקיפוה גזוזטרא זיזין וגזוזטראות נעצו בחומה ובנו עליה תקרה ומרפסת לצורך שמחת בית השואבה עכ"ל ז"ל וכמו שפירשתי מוכח ג"כ ביד שם פ"ה. וכן ראיתי שפי' ג"כ הר"ר יהוסף ז"ל:

שעליהם הלוים עומדים ואומרים בשיר:    פירשו רש"י ורד"ק ז"ל בפירושן לספר יחזקאל בפסוק ובפתחי הלשכות שאלה הט"ו מעלות שהיו בין עזרת נשים לעזרת ישראל שהיו הלוים אומרים עליהם שיר בשמחת בית השואבה כמו ששנינו במסכת סוכה פרק החליל אבל הדוכן שהיו אומרים עליו שיר תמיד בשעת הקרבן הוא הדוכן הנזכר במשנה דבסמוך והיה במזרח כשהיו הלוים עולין מעזרת ישראל לעזרת כהנים ומן הכתוב ג"כ ראינו שהדוכן נתון במזרח כמו שאמר בד"ה והלוים המשוררים לכולם לאסף להימן ולידותון ולבניהם ולאחיהם מלובשים בוץ במצלתים בנבלים ובכנורות עומדים מזרח למזבח ע"כ. וכבר רמז רעז"ל ענין זה שם פ' החליל:

טרוטות:    ס"א תרוטות והכל ענין אחד. ופירש הר"ר שמעיה ז"ל לא היו טרוטות לא היה המעלות עולות בשורה זו על זו כמעלות החיל וכמעלות האולם:

אלא מוקפות:    כדי שלא יעלו יותר מדאי לעזרת ישראל ולשון טרוטות אינו יודע לכוין ע"כ:

משנה ו[עריכה]

ופתוחות לעזרת הנשים:    תחת אותן ט"ו מעלות:

עזרת ישראל היתה:    לפנים מחומתה מט"ו מעלות הללו ארך קל"ה כנגד הרוחב של עזרת הנשים אלא שלגבי עזרת ישראל קרי ליה אורך מתוך שרוחב שלה אינו אלא י"א אמה ומנהג המקרא בכל מקום מדה היתירה קרויה ארך והמועטת קרויה רוחב ואפילו הוא אורך לפי דבר אחר וכן עזרת הכהנים מישראל והלאה קל"ה בארך כלפי דריסת ישראל וי"א ברוחב כלפי המזבח:

וראשי פספסין:    גזירין של עצים מונחין בארץ רושם וסימן בין דריסת ישראל לדריסת הכהנים ועוד רשאין היו ישראל להיות נמשכין אצל כותלי הדרום רחוק מן המזבח ומשתמשין עד לאחורי בית הכפרת כשהן צפופים והכהנים מהלכין בכל מקום אלא שהללו י"א אמה תשמיש לעצמו הר"ר שמעיה ז"ל. והגיה הרי"א ז"ל וראשן פסיפסין מבדילין וכו' ופי' זו הגירסא ראשן של אלו העזרות כלומר התחלה שלהן היתה פספסין פי' עצים דקים שהיו בנוים שם ע"כ וס"א וראשי וכו':

ראב"י אומר וכו':    פ"ק דיומא דף ט"ז ותוס' פ' החליל (סוכה דף נ"ב.) ופי' הר"ר שמעיה ז"ל מעלה היתה שם בין י"א של ישראל לי"א של כהנים ודוכן הכהנים לברך את העם קבוע בה בתחלת עזרה שלהן וכן נאה ברכת כהנים בראש עזרתם ושל לוים בראש עזרתם וישראל ביני ביני ובאותו דוכן עולות עוד שלש מעלות שגבהה של כל אחת חצי [אמה] שהן אמה וחצי מלבד מעלה ראשונה של אמה הרי שתי אמות ומחצה שגבהו הכהנים מישראל ע"כ. וק"ק לע"ד אמאי אצטריך למתני' נמצאת עזרת הכהנים גבוהה וכו':

ושלש עשרה השתחואות:    תוס' פ' שני דייני גזירות (כתובות דף ק"ו:)

ר' אליעזר בן יעקב אומר ובו המים מפכים:    פ' יום הכפורים (יומא דף ע"ח.) וביד פ"א דהלכות בית הבחירה סי' ז' ובפ"ה סי' ד' ובפ' ששי סימן ג' ו' ושם בשקלים פרק ששי מבוארת משנתנו יותר בארך ע"ש. וכתב הר"ר יהוסף ז"ל ס"א ל"ג ולא היה להם שם: