מכתב ר' מאיר שפירא מלובלין על 93 כלים שהיו במקדש
רשימת תשעים ושלושה כלים שהיו בבית המקדש[עריכה]
"נכנסו ללשכת הכלים והוציאו משם תשעים ושלשה כלי כסף וכלי זהב השקו את התמיד בכוס של זהב אף על פי שהוא מבוקר מבערב מבקרין אותו לאור האבוקות"
מכתב מרתק שכתב ראש ישיבת חכמי לובלין הגאון רבי מאיר שפירא זצ"ל אל הרוגוצ'ובר או הגאון רבי יוסף רוזין הגאון מרוגצ'וב זצוק"ל[עריכה]
- המכתב הודפס בקונטרס זרע ברך קובץ שהוצא לע"נ רבי ברוך שמעון שניאורסון.
- ב"ה מחרת יוה"כ תר"ץ פיעטרקוב
- אל רב האי גאון שר התורה ורבה דעמי' אוצר החכמה כאחד מן הראשונים כקש"ת הר' יוסף שליט"א האבד"ק דווינסק,
....
- ובאגב אבקש מאת כהד"ג יחי' אשר כל רז לא אניס ליה להשיבני על מה שאמרתי לפרש הירושלמי חגיגה פ"ג [ה"ח] בהא דנכנסו ללשכת הכלים והוציאו צ"ג כלי שרת , וכבר תמהו כל המפרשים בזה. וברמ"ע מפאנו בסי' כ' פי' דגם הא דאמר ר"ח חישבתי ומצאתי פ"ג קאי אכלים ונדחק בחשבון במח"כ .
- ועלה בדעתי החשבון בדיוק, דביום מרובה של תמיד היה באמת צ"ג כלי כסף וזהב והיינו:
לתרומת הדשן: א) מחתה ב) פסכתר ג-ד) שתי מגרפות , הרי ד' לדישון מזבח הפנימי: ה) טני לתמיד השחר ו) כוס של זהב ז) מזרק ח) מגס לחלבים ט) בזך לקרבים י-יא) שני צנורות (או מזלגות) להיפוך האיברים למנחת התמיד יב) מדת עשרון יג) ביסא יד) מדת רביעית ההין שמן טו) כלי לקידוש קומץ טז) [מדת] רביעית ההין יין לניסוך שכיון שכל המדות נמדדות עם הגודש וגודש של יין אינו דומה לשמן וכמבואר א"כ צריך רביעית ההין אחר ליין , יז- יח) שני חצוצרות שאר כלי שיר אי אפשר לחשוב כיון שלא היו של כסף וזהב, ואפילו אלו שהיו הרי היה לזה לשכה מיוחדת לכלי הלוים בלשכה שתחת עזרת נשים וכמבואר במשנה דמדות לחביתי כה"ג יט) מחבת כ) [מדת] חצי עשרון כא) [מדת] רביעית הלוג שמן כב) עלי לשאוב היין לניסוך וכמבואר ברד"ק דברי הימים ב' (ב') כ"ד לקטורת כג) מחתה של כסף לקטורת בת ד' קבין כד) מחתה של זהב בת ג' קבין כה) בזך כו) כף כז) כיסוי דבמשנה חשובה כלי בפני עצמו , ויש להעיר ממשנה דכלים פרק י"א למנורה כח) [מדת] חצי לוג שמן כט) כוז לפתילות ל-לו) ז' מלקטים לז-מג) ז' צבתים, מלקט וצבת לכל נר
- הרי סך הכל מ"ג כלי כסף וזהב בימות החול.
ועתה בשבת לפי מאן דאמר ביומא ט"ז [א'] וזבחים נ"ח [ב'] דמתני' דתמיד [ומדות] ר' (נהורא) [יהודה] היא, והרי ר' יהודה ס"ל במנחות צ"ה [ב'] דאפיית לחם הפנים דוחה שבת, וא"כ היה צריך ללחם הפנים, מד-פ) שלש דפוסים לכל לחם היינו ל"ו פא-פב) ושני בזיכי לבונה וגם פג) מדת ב' עשרונים, וכרמב"ן תרומה
- וגם לר"י הרי היה צריך עוד קתון של זהב לקידוש ידים ורגלים של כהן גדול וכמבואר בירושלמי חגיגה פ"ג דכהן גדול היה עובד עבודת תמיד השחר בכל שבת,
וא"כ (נוסף) [ניתוסף] בשבת מ' כלים, וצרוף הכלים של חול הוי פ"ג כלים, וזהו שאמר ר"ח חישבתים ומצאתים פ"ג, שהיה מפרש על שבת וכמבואר בירושלמי ר"ה ד'זהו סדר התמיד' קאי גם אשבת (ובהכי מיושב קו' הב"ש אמאי תנן אחר זהו סדר התמיד המשנה דהשיר שהלוים, משום דבזה יש חילוק בין הימים וכמובן) ולהכי משני דקאי איום ראשון דסוכות בשבת דנמצאו עוד י' כלים והיינו פד) צלוחית של זהב (ויעויין תוס' מעילה (כ"ד) [כד] של זהב ) פה- פו) כיון דהיו מרבה בתוקעין וכסוכה נ"ד היה עוד ב' חצוצרות , סך הכל ג', פז-פח) וגם היה פר, והיה צריך [מדת] חצי הין ליין וחצי הין לשמן פט-צ) ומבואר בתוספתא דמנחות דב' פרים מונין הין אחד , וכיון דהוא יום ראשון של סוכות [דמקריבין] י"ג פרים א"כ י"ב עולים בהין הין, והי"ג מוכרח לחצי ההין, וא"כ היה הין יין והין שמן, וכן חצי הין יין וחצי הין שמן, הרי ד' ובצירוף הג' הנ"ל היינו ז' כלים. צא- צב) וגם היה לאיל [מדת] שלישית הין ושלישית הן שמן, הרי ט' צג) וגם צריך לפר מזרק מיוחד של כסף כמבואר בירושלמי יומא בהא דאגרטלי זהב – הרי י' כלים, וא"כ בצירוף הפ"ג היינו צ"ג. וניחא ג"כ דהרמב"ם מפרש נגד אזכרות , דלשיטתו לחם הפנים אינו דוחה שבת וגם לא ס"ל הא דקתון , וכן ר' יונתן דירושלמי לשיטתו דס"ל במנחות נ"ז [ב'] דעשרון לא מקדש ומשו"ה מפרש נגד אזכרות.
ועתה מבקש אני מכתהר"ג אשר כל רז באמת לא אניס ליה להודיעני אם נמצאים עוד איזהו כלים אשר לא חישבתים שמא לא למדתי או שמא שכחתי . ...
- ידידו דורש שלום תורתו הרמה בהוקרה רבה המצפה להתראות אתו
- הק' מאיר שפירא אב"ד ור"מ דק' הנ"ל
נ.ב. למ"ד דפסכתר היה של נחושת וכתרגום , יש לחשוב ביסא מיוחדת לחביתין וכשיטה (מק"ו) [מקו' ] מנחות ח' משום שהיה בה גומות מיוחדות לחלוקה , ואף דאמרינן במנחות נ"ז [ב'] קטבלא של עור , מ"מ למ"ד עשרון מקדש ע"כ (המביסא) [הביסא] קדושה דגנאי להוציאו לכלי חול ובפרט חצי עשרון (לכלי) [לכו"ע ] קדוש וכרש"י מנחות (נ"א) [נ' ב' ].