מכילתא על שמות כג ד
<< | מכילתא על שמות • פרק כ"ג • פסוק ד' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
כִּ֣י תִפְגַּ֞ע שׁ֧וֹר אֹֽיִבְךָ֛ א֥וֹ חֲמֹר֖וֹ תֹּעֶ֑ה הָשֵׁ֥ב תְּשִׁיבֶ֖נּוּ לֽוֹ׃
ר. כי תפגע שומע אני כמשמעו. תלמוד לומר (כי) תראה. שומע אני אפי' ברחוק ממנו (מלא) מיל- תלמוד לומר כי תפגע. כיצד יתקיימו שני מקראות הללו, שערו חכמים אחד משבעה ומחצה במיל (הוי אומר) [וזהו] * ריס. נמצינו למדין שהוא עובר על מצות עשה ועל מצות לא חעשה
- נוס' הערוך רוס
רא. שור אויבך (זהו עובד אלילים, דברי רבי יאשיה. (מכאן) [וכן]) מצינו שעובדי אלילים קרויים אויבים לישראל (מכל) [בכל] מקום שנאמר כי תצא מחנה על אויביך (דברים כד), כי תצא למלחמה על איביך (שם כב). רבי אליעזר אומר בגר שחזר לסורו הכתוב מדבר. רבי יצחק אומר, בישראל (עבריין) הכתוב מדבר [ר' נתן אומר, בישראל עצמו] אלא מה תלמוד לומר (על) אויבך. אלא (אם (כן)) הכה את בנך או שעשה עמך מריבה נעשה אויב לשעה.
רב. שור אויבך או חמורו לחיב על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו
רג. תועה אין תועה בכל מקום אלא חוץ לתחום. אע”פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר. וימצאהו איש והנה תועה בשדה (בראשית לב).
רד. השב תשיבנו לו (למה נאמר. לפי שהוא אומר) [אין לי אלא בזמן שהוא קרוב רחוק מנין תלמוד לומר] אם לא קרוב אחיך (דברים כב). אין לי אלא בזמן שהוא קרוב ורחוק. אם אינו מכירו מנין - תלמוד לומר ולא ידעתו. ואספתו מציאה שדרכה להאסף (להוציא) השבורה. והיה עמך ברשותך. עד דרוש אחיך עד שתדרוש את אחיך.
עד דרוש אחיך , עד שיצא עליו (כרוז. עד דרוש אחיך אותו. אתה צריך לבדוק (או) [את] אחיך אם רמאי הוא אם אינו רמאי).
והשבותו לו (מצינו) מציאה שהיא עושה ואוכלת, ולא מציאה שיש עמה הפסד.
ראו גם: התורה והמצוה על שמות כג ד - פירוש מלבי"ם על המכילתא.
<< · מכילתא על שמות · כג · ד · >>
קיצור דרך: mdrjhlka-jm-23-04