מי השילוח/פרשת בהעלותך

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · מי השילוח · פרשת בהעלותך· >>

תוכן עניינים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

חלק ראשון[עריכה]

?

(במדבר ט, ב) ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו. איתא בגמרא (פסחים עז, א) במועדו אפילו בשבת במועדו ואפילו בטומאה וכו, הכתוב קבעו מועד אחד לכולן. והנה ענין במועדו מורה על מקום שהשם יתברך מאיר מפורש לעיני האדם, שם מותר לעשות אפילו נגד כללי דברי תורה, כמו שכתוב (תהילים, קיט) עת לעשות לה' הפרו תורתך, ולכן אפילו בשבת ששבת הוא כלל כל התורה מכל מקום נדחה, וכן אפילו בטומאה, שזה מורה אפילו במקום שנדמה להאדם שיש לו נגיעה בזה הדבר ומחמת הנגיעה אין בזה תפארת לעושיה (כמו שמפורש בכמה מקומות בחלק ראשון) לא ישגיח על זה כיון שמפורש נגדו רצון השם יתברך והיא תפארת לו מן האדם שצורת אדם שלו מכוון לרצון השם יתברך המפורש נגדו לא יביט על שום דבר.

חלק שני[עריכה]

?