לדלג לתוכן

מיני תרגומא על התורה/במדבר/כד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


א[עריכה]

לשון הרמב״ן ורש״י כתב וישת אל המדבר פניו כתרגומו כי היה הרב מתרגם ושוי למדברא דעבדו ביה בני ישראל עגלא אנפוהי ואין כן בנוסחאות מדוקדקות מתרגמו של אונקלוס אבל הוא כתוב בקצתן שהוגה בהן מן התרגו׳ הירושלמי והעיקר כמו שפירשנו עכ״ל. והוי יודע כי בכמה חומשין לא נזכר בתרגום אונקלו׳ שלפנינו אלא ושוי למדברא אפוהי אבל בחומש שעליו פי׳ הרמב״ן שלפני איתא וְשַׁוִי לַקָבֵל עֶגְלָא דַעֲבָדוּ יִשְׁרָאֵל בְּמַדְבְּרָא אֲפּוֹהִי:

ג[עריכה]

שְׁתֻם הָעָיִן תרגום אונקלוס דְּשַׁפִּיר חָזֵי עיין פירו׳ רש״י וז״ל הרמב״ן שתום העין לא מצאו מוצא למלה הזאת מן המקרא ואונקלוס אמר דשפיר חזי כמו פתוח העין לשון חכמים (עבודת כוכבים דף ס״ט.) כדי שישתום ויסתום כלומר שיפתח הנקב ואולי היא מלה מורכבת מן שיתי אותותי אלה שתוי מה תגבר (נ״א הגבר) שישיג לכל מה שישית עינו עכ״ל וז״ל רש״י במשנה דעבודת כוכבים דף ס״ט. ד״ה ותיגוב וכו׳ ושתום לשון שתום העין עין פתוחה דשפיר חזי: