מיני תרגומא על התורה/במדבר/כב
יג[עריכה]
פרשת בלק אֶל שָׂרֵי בָלָק על דעת רש״י כי זקני מדין הלכו להם כאשר אמר להם לינו פה הלילה ויתכן זה כי כאשר הזכיר להם כאשר ידבר ה׳ אלי לא רצו להמתין לו כי אמרו השם הזה בעזרתם של ישראל הוא מעולם הוא אשר הוציאם ממצרים ועשה להם אותות ומופתים. כי זקני מדין חכמים היו וידעו כל דברי משה עם יתרו גדול ארצם ע״ש: הנה דברי הרמב״ן במ״ש ויתכן זה כי כאשר וכו׳ אמורים להדיא בגמרא סנהדרין דף ק״ה. על הנאמר בפסוק ח׳ וישבו שרי מואב עם בלעם ושרי מדין להיכן אזלו כיון דאמר להם לינו פה הלילה והשיבותי אתכם דבר אמרו כלום יש אב ששונא את בנו: וחדוש שלא זכר הרמב״ן דברי רבותינו. ואולם אנחית לן טובא בדבריו זכינו להבין דדוקא זקני מדין אמרן כלום יש אב ששונא את בנו ולא אמרו כך גם זקני מואב אלא מפני שזקני מדין חכמי׳ היו וידעו כל דברי משה וכו׳:
לב[עריכה]
לשון הרמב״ן כִּי יָרַט הַדֶּרֶךְ לְנֶגְדִּי כי ההלך ירט דרכו ועות אותו לנגד עיניו כי אנכי היודע ועד או לנגדי שירט הדרך לעשות כנגד רצוני כדברי אונקלוס כמו כי הכעיסו לנגד הבונים (נחמי׳ ג׳ לז) ירט לשון עוות וכן על ידי רשעים ירטני (איוב ט״ז) יעות אותי כאשר פירשתי כי ההליכה היה בה רשות מאת ה׳ הנכבד אבל בלעם עות אותה בלכתו עמהם על דעת שיקלל את העם עכ״ל: