לדלג לתוכן

מילות הגיון/שער ד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

כל שני משפטים אשר נשואם ונושאם אחד בעצמו, זולת שהאחד מחייב והאחד שולל, הנה נקרא אלו שני המשפטים – מתנגדים. ונקרא החיוב והשלילה – המתנגד. דמיון זה אמרנו: „ראובן חכם” „ראובן אינו חכם”, או „האדם כותב” „האדם אינו כותב”. הנה אלו שני המשפטים נקראים – מתנגדים, וכל מה שדומה להם.

ואולם אם היתה ההתנגדות בין שני משפטים בעלי היקפים, הנה זה יש לו שם ייחדהו[1], וזה כי שני המשפטים המתנגדים אם חובר עם כל אחד משניהם היקף כללי, באמרנו: „כל אדם חי” „ואין אדם אחד חי”, הנה שני אלו המשפטים נקראים – מתהפכים, וזאת ההתנגדות נקראת – היפך. ואם חובר בכל אחד משניהם היקף חלקי, כאמרנו: „קצת האדם כותב” „וקצת האדם אינו כותב”, נקראים – תחת המתהפכים.

ואם חובר באחד משניהם היקף כללי, ובאחד היקף חלקי, הנה נקראים – משפטים סותרים, וזה העניין נקרא – הסתירה. ואלו הם שני מינים: המין האחד שיהיה האחד מחייב כללי והאחד שולל חלקי, כאמרנו: „כל אדם חי” „אין כל אדם חי”, הנה נקרא אלו השנים – סותרים. והמין השני, שיהיה המשפט האחד שולל כללי והאחד מחייב חלקי, כאמרנו: „לא אדם אחד מעופף” „קצת אדם מעופף”, שני אלו גם כן סותרים.

ומן הידוע, כי כל מה שתחייב דבר לענין מה או תשלול אותו ממנו, לא יחסר הדבר ההוא[2] אשר תחייבהו או תשלול אותו מהיותו הכרחי אליו, או אפשר לו, או נמנע עליו, והנמנע – הכרח. דמיון זה אמרנו: „כל אדם חי”, והנה נקרא זה המשפט הכרחי. ואם אמרנו: „קצת האדם כותב”, נקרא זה המשפט – אפשרי. ואם אמרנו: „כל אדם מעופף” נקרא זה המשפט – נמנע. ואנחנו נקרא המחויב והנמנע – הכרחי, כי אנחנו נאמר: האדם חי בהכרח והאדם אינו מעופף בהכרח. וכאשר אמרנו דרך משל מראובן בהולדו[3] „ראובן זה כותב” או „ראובן זה אינו כותב”, אז נקרא זה המשפט – אפשרי באמת. ואולם כאשר אמרנו כן מעזרא הסופר, דרך משל, בעת מציאות עזרא הסופר, הנה לא נקרא זה המשפט – אפשרי, אבל נקראהו – משפט מחלט או משפט נמצא; כי כל „אפשר” אמנם הוא אפשר על האמת בעתיד קודם שתצא מציאות אחד משני האפשרים[4], אבל אחר צאת מציאות מה שיצא, הנה הסתלק אותו האפשר, כי ראובן העומד אצלנו הוא עומד, ואין העמידה אז אפשרית, אבל תדמה לדבר המחויב בזה אז.

הנה כל השמות אשר התבאר עניינם בזה השער שנים עשר שמות, והם: ההתנגדות, ההפך, הסתירה, המתנגדים, המתהפכים, מה שתחת המתהפכים, הסותרים ממין הראשון, הסותרים ממין השני, הנמנע, האפשרי, ההכרחי, המחלט והנמצא.


  1. ^ שם מיוחד
  2. ^ מן ההכרח שיהיה הדבר ההוא
  3. ^ בעודנו תינוק
  4. ^ של החיוב והשלילה,