מזרחי על רש"י שמות כו
<< · מזרחי · על רש"י שמות · כו · >>
פסוק כד[עריכה]
ויהיו תואמים מלמטה. ויהיו כל הקרשים תואמים זה לזה מלמטה - אמר 'כל הקרשים' שהם של צפון ושל דרום ושל מערב, שלא תאמר דאקרשי מערב בלבד הסמוכין לו קאמר:
וקרש המקצוע שבסדר המערב חרוץ לרחבו בעביו כנגד חריץ של צד קרש הצפוני והדרומי - אף על פי שכל קרשי המשכן גם כן היו חרוצים לרחבן בעביין לצד פנים ולצד חוץ, כדי לכסות שפתי האדנים מבפנים ומבחוץ, שיהיו שטחי הקרשים שוים עם שטחי האדנים מבפנים ומבחוץ, כמו שכתב רש"י למעלה גבי "שתי ידות לקרש האחד 'וידות הקרש הנכנסות בחלל האדנים חרוצות משלשה צידיהן, רוחב החריץ כעובי שפת האדן, שיכסה הקרש את כל ראש האדן'", ש'משלשת צידיהן' הן הצד הפנימי והצד החיצון בעביין של קרשים, והצד שבסוף רוחב הקרש. מכל מקום, קרש המקצוע לא היה חרוץ בעביו מכאן ומכאן, כדי לכסות שתי שפתי האדן, שיהיו שפתי הקרש ושטחי האדן שוות, כמו בשאר הקרשים, אלא היה חרוץ בעביו מצדו האחד בלבד הדבק עם רוחב הקרש הצפוני והדרומי, כדי לכסות השפה של האדן של המקצוע אשר היא דבקה, עם שפת האדן של הקרש הצפוני והדרומי, שלא יפרידו האדנים בין קרש המקצוע ובין קרש הצפוני והדרומי, ולכן יהיה מאמר 'כנגד חריץ של צד קרש הצפוני והדרומי כדי שלא יפרידו האדנים ביניהם' הוא ההבדל שבין קרש המקצוע ובין שאר הקרשים, שהחריץ שהיה בעובי קרש המקצוע היה כנגד חריץ של צד קרש הצפוני כדי שלא יפרידו האדנים ביניהם, ואלו החריץ שהיה בעובי שאר הקרשים לא היה כנגד החריץ של קרש שבצדו, אלא כנגד פנים וכנגד חוץ, (ועוד) שהחריץ שבעובי קרש המקצוע היה כדי שלא יפרידו האדנים בין קרש לקרש, ואלו החריץ שהיה בעובי שאר הקרשים, לא היה רק כדי שיהיו שטחי האדנים ושטחי הקרשים שוים, ולא יהיו עודפים זה לזה: