מזרחי על רש"י במדבר א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פסוק א[עריכה]

באחד לחדש השני, מתוך חיבתן מונה אותן כל שעה - אף על פי שכל המניינים לא היו אלא לצורך, שהרי כשיצאו ממצרים מנאן כדי להודיע ברכתן שבשבעים נפש ירדו ובשש מאות אלף יצאו, וכשנפלו בעגל מנאן לידע הנותרים משל לרועה וכו', וכשבא להשרות שכינתו מנאן כדי לידע כמה היו בעת ששרתה השכינה בתוכם, מכל מקום לא היה צריך לזה אלא מרוב חיבתם, וכל שכן המנין האחרון שהוא המנין השני בשנה אחת כמו שפירש רש"י בפרשת כי תשא:

באחד בניסן הוקם המשכן ובאחד באייר מנאן - פירוש ואל יקשה עליך לומר אחר שמנין חומש הפקודים היה בעבור ששרתה השכינה בתוכם למה לא מנאם מיד באחד בניסן ששרתה השכינה בתוכם, כי באחד בניסן שרתה השכינה, ובאחד באייר מנאן, וכאילו מנאן בניסן: