מזמורי שלמה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מזמורי שלמה
מחבר מחבר לא ידוע
שפת המקור עברית
קריאת היצירה
מהדורות בויקיטקסט מהדורת מנחם שטיין
קטלוגים
VIAF Viaf icon.png179028274
הספרייה הלאומית NNL-LOGO.jpg  000397744
לעיון נוסף
ויקיפדיה ויקיפדיה מזמורי שלמה


כאן מוצג מהדורתו של מנחם שטיין

א

א. מזמור לשלמה

שועתי אל-יי בצר-לי לנצח

אל-אלהים בשית [עלי] רשעים:

ב. פתאם נשמעה תרועת מלחמה לפני

יענני כי-מלאתי צדק:

ג. אמרתי בלבי כי-מלאתי צדק

כי שלותי ואעשיר בבנים:

ד. עשרם פרץ בכל הארץ

וכבודם עד קצה הארץ:

ה. רמו עד הכוכבים

אמרו בל יפלו:

ו. [והמה] בטובם הזידו

ולא הבינו:

ז. חטאתם במסתרים

ואנכי לא ידעתי:

ח. הרבו לפשע מן הגוים אשר לפניהם

חלל חללו קדשי יי:


ב

א. מזמור לשלמה על ירושלם

הרשע בגאותו חמות בצורות בכר הפיל

ואתה לא מנעת:

ב. על מזבחך גוים זרים עלו

ובנעליהם בזדון רמסו:

ג. תחת אשר טמאו בני-ירושלים קדשי יי

חיללו מנחות אלהים בתועבות:

ד. לכן אמר גרשום הרחק ממני

לא ארצה-בם:

ה. הדר כבודה נמאס לפני יי

נבזה עד-לכלה:

ו. בניה ובנותיה בשביה קשה

בחח צוארם לעיני הגויים:

ז. כחטאתם עשה למו

כי עזבם בידי עריצים:

ח. כי הסיר פניו מרחמם

נער וזקן ובניהם יחדיו

כי רעות עשו יחד

לבלתי שמוע:

ט. וירגזו השמים

ותקיאם הארץ

כי-איש לא-עשה בתוכה את אשר עשו [המה]:

י. ותדע הארץ כל-משפטי צדקך אלהים:

יא. שמו את-בני ירושלם לקלסה

בגלל הזנות אשר בקרבה

כל העבר סר נגד השמש:

יב. וישחקו בתעבותיהם

כאשר עשו המה נגד השמש

לראוה נתנו עונותיהם:

יג. ובנות ירושלם חללו כפי משפטך

על-אשר טמאו נפשותיהן בזמת-תבל:

יד. מעי וקרבי אוחילה על -אלה:

טו. אנכי אצדקך אלהים בישרת לבב

כי כמשפטיך צדקתך אלהים:

טז. כי נתת לרשעים כפעליהם

ובחטאתיהם הרעות מאד:

יז. גלית עונותיהם למען יראה דינך

מחית זכרם מן-הארץ:

יח. אלהים שופט צדיק ולא יהדר פנים:

יט. כי חרפו גוים ירושלם וירמסוה

הורד הדרה מכסא כבודה:

כ. תחת לבושי מכלול שק חגרה

חבל לראשה תחת עטרה מסביב:

כא. הוסר צניף הכבוד

אשר צנפה אלהים

תפארתה בבוז ארצה השלכה:

כב. ראיתי אנכי ואחל פני יי ואמר

רב לך יי להכביד ידך על-ירושלם

בשד גוים:

כג. כי בחמה ובשצף קצף לעגו ולא חסו

ויכלו לולא אתה יי גערת-בם בחמתך:

כד. כי לא מקנאה עשו כי-אם בתאות נפש

לשפך חמתם עלינו במשיסה:

כה. אל נא אלהים תאחר להשיב [גמולם] בראשם

גאון התנין בקלון להמיר:

כו. ולא אחרתי עד אשר הראני אלהים גויתו

מדוקרת בהרי מצרים

נבזה מן-הנגלה בארץ ובים:

כז. ופגרו נדף על הגלים ברב-קלון

ואין קובר

כי השפילו [יי] בחרפה:

כח. לא זכר כי אדם הנהו

ולאחרית[ו] לא הבין:

כט. אמר אנכי אדון יבשה וים אהיה

ולא ידע כי גדול אלהים

אדיר [הוא] ברב-כחו:

ל. מלך הוא בשמים

ושופט מלכים וממלכות:

לא. הוא מקים אותי לכבוד

ומוריד זדים לאבדון עולם בכלמה

כי לא ידעהו:

לב. ועתה גדולי הארץ ראו משפט יי

כי מלך גדול [הוא] צדיק ושופט תבל:

לג. ברכו אלהים יראי יי בהשכל

כי רחמי יי על-יראיו במשפט:

לד. להבדיל בין צדיק לרשע

לשלם לרשעים כמעלליהם לנצח:

לה. ולרחם צדיק מפני עקת רשע

ולגמול לרשע את אשר-עשה לצדיק:

לו. כי-טוב יי לקראיו בבטחה

ויעש כחסדו לחסידיו

לעמד תמיד לפניו בכח:

לז. ברוך יי לעולם נגד עבדיו: