משתמש:Emgaz/מזמורי שלמה

פרק א

א. מזמור לשלמה

שועתי אל-יי בצר-לי לנצח

אל-אלהים בשית [עלי] רשעים:

ב. פתאם נשמעה תרועת מלחמה לפני

יענני כי-מלאתי צדק:

ג. אמרתי בלבי כי-מלאתי צדק

כי שלותי ואעשיר בבנים:

ד. עשרם פרץ בכל הארץ

וכבודם עד קצה הארץ:

ה. רמו עד הכוכבים

אמרו בל יפלו:

ו. [והמה] בטובם הזידו

ולא הבינו:

ז. חטאתם במסתרים

ואנכי לא ידעתי:

ח. הרבו לפשע מן הגוים אשר לפניהם

חלל חללו קדשי יי:

פרק ב

א. מזמור לשלמה על ירושלם

הרשע בגאותו חמות בצורות בכר הפיל

ואתה לא מנעת:

ב. על מזבחך גוים זרים עלו

ובנעליהם בזדון רמסו:

ג. תחת אשר טמאו בני-ירושלים קדשי יי

חיללו מנחות אלהים בתועבות:

ד. לכן אמר גרשום הרחק ממני

לא ארצה-בם:

ה. הדר כבודה נמאס לפני יי

נבזה עד-לכלה:

ו. בניה ובנותיה בשביה קשה

בחח צוארם לעיני הגויים:

ז. כחטאתם עשה למו

כי עזבם בידי עריצים:

ח. כי הסיר פניו מרחמם

נער וזקן ובניהם יחדיו

כי רעות עשו יחד

לבלתי שמוע:

ט. וירגזו השמים

ותקיאם הארץ

כי-איש לא-עשה בתוכה את אשר עשו [המה]:

י. ותדע הארץ כל-משפטי צדקך אלהים:

יא. שמו את-בני ירושלם לקלסה

בגלל הזנות אשר בקרבה

כל העבר סר נגד השמש:

יב. וישחקו בתעבותיהם

כאשר עשו המה נגד השמש

לראוה נתנו עונותיהם:

יג. ובנות ירושלם חללו כפי משפטך

על-אשר טמאו נפשותיהן בזמת-תבל:

יד. מעי וקרבי אוחילה על -אלה:

טו. אנכי אצדקך אלהים בישרת לבב

כי כמשפטיך צדקתך אלהים:

טז. כי נתת לרשעים כפעליהם

ובחטאתיהם הרעות מאד:

יז. גלית עונותיהם למען יראה דינך

מחית זכרם מן-הארץ:

יח. אלהים שופט צדיק ולא יהדר פנים:

יט. כי חרפו גוים ירושלם וירמסוה

הורד הדרה מכסא כבודה:

כ. תחת לבושי מכלול שק חגרה

חבל לראשה תחת עטרה מסביב:

כא. הוסר צניף הכבוד

אשר צנפה אלהים

תפארתה בבוז ארצה השלכה:

כב. ראיתי אנכי ואחל פני יי ואמר

רב לך יי להכביד ידך על-ירושלם

בשד גוים:

כג. כי בחמה ובשצף קצף לעגו ולא חסו

ויכלו לולא אתה יי גערת-בם בחמתך:

כד. כי לא מקנאה עשו כי-אם בתאות נפש

לשפך חמתם עלינו במשיסה:

כה. אל נא אלהים תאחר להשיב [גמולם] בראשם

גאון התנין בקלון להמיר:

כו. ולא אחרתי עד אשר הראני אלהים גויתו

מדוקרת בהרי מצרים

נבזה מן-הנגלה בארץ ובים:

כז. ופגרו נדף על הגלים ברב-קלון

ואין קובר

כי השפילו [יי] בחרפה:

כח. לא זכר כי אדם הנהו

ולאחרית[ו] לא הבין:

כט. אמר אנכי אדון יבשה וים אהיה

ולא ידע כי גדול אלהים

אדיר [הוא] ברב-כחו:

ל. מלך הוא בשמים

ושופט מלכים וממלכות:

לא. הוא מקים אותי לכבוד

ומוריד זדים לאבדון עולם בכלמה

כי לא ידעהו:

לב. ועתה גדולי הארץ ראו משפט יי

כי מלך גדול [הוא] צדיק ושופט תבל:

לג. ברכו אלהים יראי יי בהשכל

כי רחמי יי על-יראיו במשפט:

לד. להבדיל בין צדיק לרשע

לשלם לרשעים כמעלליהם לנצח:

לה. ולרחם צדיק מפני עקת רשע

ולגמול לרשע את אשר-עשה לצדיק:

לו. כי-טוב יי לקראיו בבטחה

ויעש כחסדו לחסידיו

לעמד תמיד לפניו בכח:

לז. ברוך יי לעולם נגד עבדיו:

פרק ג

א. מזמור לשלמה על הצדיקים

למה תשני נפש[י] ולא תברכי את יי

שיר חדש זמרי לאל המהולל:

ב. זמרי ושמרי משמרתך

כי טוב לאלהים מזמור בכל לבב:

ג. צדיקים יזכרו תמיד את יי בתודה

והצדיקו את משפטי יי:

ד. לא ימאס צדיק את מוסר ה'

חפצו תמיד ביי:

ה. נכשל הצדיק ויצדק את יי

נפל וירא מה יעשה לו אלהים

יצפה מאין יבא עזרו:

ו. תשועת הצדיקים מאל ישעם

לא תשכן בבית הצדיק חטאת על חטאת:

ז. יפקד תמיד ביתו הצדיק

לבער עולה בשגגתו:

ח. יכפר על שגיאה בצום ויענה נפשו

ויי יטהר כל איש חסיד וביתו:

ט. נכשל רשע ויקלל חייו

יום היולדו וחבלי אמו:

י. ספה חטאת על חטאת בחייו

נפל כי רעה מפלתו וא יוסיף קום:

יא. אבדן הרשע לעד

ולא יזכר בפקד [יי] צדיקים:

יב. זה חלק הרשעים לנצח

ויראי יי יקומו לחיי עולם

וחייהם באור יי ולא יכלו עוד: