מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק א/פרק יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


אדם

שיתוף אדם הוא שם אדם הראשון, כמו שבא בכתוב, שהוא נגזר מאדמה.

ויהיה שם המין: "לא ידון רוחי באדם" (בראשית ו, ג); "ומי יודע רוח בני האדם" (קהלת ג, כא); "ומותר האדם מן הבהמה אין" (שם שם, יט).

ויהיה שם להמון, כלומר, לפחותים מבלתי מיוחדים: "גם בני אדם גם בני איש" (תהלים מט, ג). ומזה העניין השלישי: "ויראו בני האלהים את בנות האדם" (בראשית ו, ב); "אכן כאדם תמותון" (תהלים פב, ז):