מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק א/פרק ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
פרק-ח


מקום.


זה השם עיקר הנחתו למקום המיוחד ולכולל. ואחר כך הרחיבו הלשון ושמהו שם למעלת האיש וערכו. ר"ל לשלמותו בעניין אחד, עד שיאמר פלוני במקום פלוני בעניין הפלוני.

וכבר ידעת רוב עשות בעלי הלשון הזה,

באמרם: "ממלא מקום אבותיו בחכמה וביראה" (ראה כתובות קג ע"ב)

ואמרם: "ועדיין מחלוקת במקומה עומדת" (מקוואות ד, א) - ר"ל במדרגתה.


ועל זה הצד מן ההשאלה, נאמר:

"ברוך כבוד ה' ממקומו" (יחזקאל ג יב) -

ר"ל כפי מעלתו ועוצם חלקו במציאות.


וכן כל זכרון "מקום" שבא באלוהים, אמנם הכוונה בו מדרגת מציאותו יתעלה אשר אין ערך לה ולא דומה, כמו שיעמוד עליו המופת אחר זה.

ודע כי כל שם שנבאר שתופו בזה המאמר, אין הכוונה ממנו להעיר על מה שנזכרהו בפרק ההוא לבד, אבל אנחנו נפתח שער ונעירך על עניני השם ההוא, המועילים לפי עניננו, לא לפי ענין מי שידבר בשפת בעלי לשון מן הלשונות, ואתה תתבונן בספרי הנבואה וזולתם מחבורי בעלי החכמה, ותבין השמות המשתמשים בהם כולם , ותבין כל שם משתתף כפי ענין מעניניו הנאות בו כפי המאמר ההוא. וזה הדבר ממנו הוא מפתח זה המאמר וזולתו. והמשל עליו מה שבארנוהו הנה מענין מקום, באמרו ברוך כבוד ה׳ ממקומו, שאתה תדע כי זה הענין בעצמו הוא ענין מקום, כאמרו הנה מקום אתי, מדרגת עיון והשקפת שכל, לא השקפת עין, מצורף אל המקום הרמוז אליו מן ההר אשר בו היה ההתבודדות והשגת השלמות: