מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק א/פרק ג
- למהדורה מבוארת: ביאור:מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק א/פרק ג
תמונה ותבנית
יחשב שעניין תמונה ותבנית בלשון העברית אחד, ואינו כן. וזה כי "תבנית" שם נגזר מן "בנה" ועניינו בניין הדבר ותכונתו, ר"ל תארו בריבוע והעיגול והשילוש, וזולתם מן התארים.
- אמר: (שמות כה ט): "אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן, וְאֵת תַּבְנִית כָּל-כֵּלָיו"
- ואמר: (שמות כה מ): "בְּתַבְנִיתָם--אֲשֶׁר-אַתָּה מָרְאֶה, בָּהָר"
- (דברים ד יז): "תַּבְנִית כָּל-צִפּוֹר"
- (יחזקאל ח ג): "תַּבְנִית יָד"
- (דברי הימים א כח יא): "תַּבְנִית הָאוּלָם"
כל זה תאר.
ולזה לא הפיל לשון העברים אלו המלות בתארים נתלים באלוהים בשום פנים.
אמנם "תמונה" הוא שם נופל על שלושה עניינים בספוק -
וזה שהוא יאמר על צורת הדבר המושגת בחושים חוץ לשכל, ר"ל תארו, והוא אמרו :
- (דברים ד כה): "וַעֲשִׂיתֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כֹּל"
- (דברים ד טו): "כִּי לֹא רְאִיתֶם, כָּל-תְּמוּנָה"
ויאמר על הצורה הדמיונית, הנמצאת בדמיון באיש אחר העלמו מן החושים והוא אמרו:
(איוב ד יג): "בִּשְׂעִפִּים מֵחֶזְיֹנוֹת לָיְלָה"
וסוף הדבר: (איוב ד טז): "יַעֲמֹד וְלֹא אַכִּיר מַרְאֵהוּ תְּמוּנָה לְנֶגֶד עֵינָי"
ר"ל דמיון לנגד עיני בשינה.
ויאמר על עניין האמיתי המושג בשכל. ולפי זה העניין השלישי יאמר בו יתעלה "תמונה".
אמר: (במדבר יב ח): "וּתְמֻנַת ה' יַבִּיט" עניינו ופירושו, ואמתת השם ישיג.