מדרש תנחומא תולדות ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ט.    [ עריכה ]
ויהי כי זקן יצחק, זשה"כ (תהלים, מה) תחת אבותיך יהיו בניך תשיתמו לשרים בכל הארץ, א"ר אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי עתיד כל אחד ואחד מישראל שיהיו לו בנים כיוצאי מצרים שנאמר תחת אבותיך יהיו בניך, מדבר ביצחק אבינו ובאברהם אבינו, אברהם נתברך, שנאמר (בראשית, כד) וה' ברך את אברהם בכל, יצחק נתברך דכתיב (בראשית, כו) ויברכהו ה', אברהם הוליד צדיק ורשע יצחק וישמעאל, יצחק הוליד צדיק ורשע יעקב ועשו, אברהם אשתו עקרה ויצחק אשתו עקרה, ולמה נתעקרו האמהות, א"ר לוי בשם רבי שילא דכפר תמרתא ורבי חלבו בשם ר' יוחנן שהיה הקדוש ברוך הוא מתאוה לתפלתם, אמר הקב"ה עשירות הן נאות הן אם אני נותן להם בנים אינן מתפללות לפני אתה מוצא כל מה שהגיע לאברהם הגיע ליצחק, אברהם כתיב בו זקנה שנאמר (בראשית, כד) ואברהם זקן, וביצחק כתיב בו ויהי כי זקן יצחק: