מדרש תנחומא נח יב
<< · מדרש תנחומא · נח · יב · >>
» ויהיו בני נח «
דרשת "ילמדנו"[עריכה]
ילמדנו רבינו: מי הוא המצווה על פריה ורביה- האיש או האשה? כך שנו רבותינו (משנה, יבמות ו, ו): האיש מצווה ולא האשה, ר"י אמר על שניהם נאמר: "ויברך אותם אלהים ויאמר להם פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה" (בראשית א, כח). וכבשה כתיב האיש כובש את הארץ ואין האשה כובשת. והאיש מצווה על פריה ורביה יותר מן האשה.
תדע שהרי דחק אברהם להשיא אשה ליצחק בנו ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו וגו' וכתיב ואשביעך בה' אלהי השמים וגו', וכתיב כי אם אל ארצי וגו' (בראשית, כד) הרי אברהם דחק על פריה ורביה, וכן יצחק אמר ליעקב קום לך פדנה ארם וגו' (בראשית, כח) לישא אשה ההוגנת לו, ולא כדור המבול שהיו שטופין בזנות והולכין ונזקקין לשאינן מינן, ראה מה כתיב בהן "ויראו בני האלהים וגו'" ולכך אבדו מן העולם, ואף הבהמה קלקלו לשאינן מינן הסוס על החמור והחמור על הסוס והנחש על הצפור שנא' כי השחית כל בשר, כל אדם לא נאמר אלא כל בשר, לפיכך "וימח את כל היקום אשר על פני האדמה מאדם עד בהמה וגו'".
ולא נכנסו לתיבה אלא אותן שלא קלקלו לשאינן מינן שנ': "מכל הבהמ' הטהור'", לפי שאין התיבה קולטות אלא כשרים, ומאליהן באו שנא': "שנים שנים באו אל נח".
ראה: מה כתיב ביציאתן מן התיבה? "כל החיה כל הרמש כל העוף כל רומש על הארץ למשפחותם יצאו מן התיבה"- וכי יש משפחה בבהמה?
-אלא: ממשפחה שלא נדבקת למין אחר. לכך יחסו הכתוב הם ובני נח:
דרשה שנייה[עריכה]
- "ויהיו בני נח"- שעשה להם הקב"ה הויה בעולם.
אבל, בעובדי עכו"ם כתיב: "בלהות בלהות אתנך ואינך ותבקשי ולא תמצאי וגו'" (יחזקאל, כו):
ותבקשי- לעה"ב,
אבל שומרי תורה- חיו, ועתידין לחיות. ומניין?
דכתיב: "זכור עדתך קנית קדם" (תהלים עד); "קדם"- עד שלא נברא העולם.
והן עכשיו, שנאמר: "אתם נצבים היום" (דברים, כט), ואומר: "ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כולכם היום" (דברים, ד)
ועתידים להיות לעתיד לבא, שנאמר: "והיו לי אמר ה' צבאות ליום אשר אני עושה סגלה וחמלתי עליהם כאשר יחמל איש על בנו העובד אותו" (מלאכי, ג).
- "היוצאים מן התבה שם חם ויפת"
וכי שם היה הגדול? והא כתיב "אחי יפת הגדול"? —ולמה הקדים שם? לפי שהיה כשר ושלם לבוראו.
| "וחם הוא אבי כנען" | זה אחד משלושה ששמשו בתיבה | ||
| אלה הם: | חם וכלב ועורב | ושלושתן לקו | |
| 1 חם לקה בעורו | |||
| 2 כלב נקשר | |||
| 3 עורב מזריע מן הפה | שלשה— "אלה בני נח" וסימן לזה שנסמך אליו פסוק זה: (בראשית א, כח) |