מדרש תנחומא לך לך ח

ח. [ עריכה ]
ויהי בימי אמרפל. ילמדנו רבינו, הכותב כל נכסיו לעבדו במתנה מהו שיצא לחירות, כך שנו רבותינו הכותב כל נכסיו לעבדו יצא לחירות, ואם שייר קרקע כל שהוא לא יצא לחירות, רבי שמעון אומר לעולם הוא בר חורין עד שיאמר כל נכסי נתונין לפלוני עבדי חוץ מחפץ אחד שבהן מעשה באחד שהלך למדינת הים והיה לו בן אחד יושב ועוסק בתורה בארץ ישראל, כיון שהגיע זמן מיתתו כתב כל נכסיו במתנה לעבדו וכתב לבנו שיהא בורר לו חפץ אחד מכל נכסיו שנתן במתנה לעבדו, כיון שמת כנס העבד את כל הממון ונטל אותו עם כתב המתנה ובא לו לארץ ישראל ואמר לו מת אביך וכתב לי דיאתיקי מכל נכסיו בלבד שתברור לך חפץ אחד מן הכל, מה עשה הבן הלך אצל רבו וספר לו המעשה, אמר לו רבו אביך חכם גדול היה ובקי בדינין אמר אם אניח כל נכסי ביד עבדי הרי הוא גונב אותן ומפסידן, אלא אני כותבן לו במתנה כדי שיזהר בהן ויהיה בני בורר לעצמו חפץ אחד מן הכל, ועכשיו לכשתלך עמו לבית דין ויוציא אותו דאיתיקי אמור לפני בית דין רבותי כך צוה אבי שאני בורר לעצמי חפץ אחד מכל, איני חפץ בעולם אלא עבד זה ותקנה את הנכסים ואת העבד עשה כך מסרו בית דין בידו את הנכסים ואת העבד, שעבד שקנה נכסים העבד והנכסים של רבו, ושלמה אמר (קהלת, ב) כי לאדם שטוב לפניו נתן חכמה ודעת זה האב, ולחוטא נתן ענין לאסוף ולכנוס זה העבד, לתת לטוב לפני האלהים זה הבן, לפי שהקדוש ב"ה משמר ממונן של רשעים לצדיקים, כך אמר הקדוש ברוך הוא הריני משים תחרות בין המלכים כדי שיבא אברהם ויטול ממונן מנין ממה שקראו בענין ויהי בימי אמרפל, עשו מלחמה את ברע שהיה רע לשמים ולבריות, ברשע שנעשה רשע, שנאב שהיה שונא לאב שבשמים, שמאבר שאמר אעלה באבר על במתי עב, כל אלה חברו אל עמק השדים שהיתה מניקה אותן כשם ששדים מניקין את התינוק, הוא ים המלח שבעונם נעשה אותו עמק למים מלוחים וכן הוא אומר (תהלים, קז) ארץ פרי למלחה למה מרעת יושבי בה, וישובו ויבואו אל עין משפט יתברך שמו של הקב"ה שכתוב בו מגיד מראשית אחרית (ישעיה, מו) ע"י שעתיד משה ליטול משפטו בקדש ע"י המים לפיכך נקרא מקדם עין משפט, ויכו את כל שדה העמלקי לכמה דורות נולד עמלק: