מדרש תנחומא לך לך ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · מדרש תנחומא · לך לך · ו · >>

וויהי בימי אמרפל. ילמדנו רבינו גר שנתגייר ערב פסח כיצד אוכל פסחו, כך שנו רבותינו ב"ש אומרים טובל ואוכל פסחו לערב, א"ל ר"ש בן לקיש חביב הגר לפני הקב"ה מן אותן אוכלוסין שעמדו על הר סיני, למה שכל אותן אוכלוסין אלולי שראו הקולות והלפידים וברקים וההרים רועשים וקול שופרות לא קבלו עליהם מלכות שמים, וזה לא ראה אחד מכולם ובא ומשלים עצמו להקדוש ברוך הוא וקבל עליו עול מלכות שמים יש חביב מזה, מעשה באונקלוס הגר ששאל לזקן מה חביב הגר לפני הקב"ה שכל חבתו כתב בו שנאמר ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה (דברים, י), אמר לו יעקב אבינו לא תבע מן הקדוש ב"ה אלא ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש (בראשית, כח), ורבותינו אמרו חביב הגר שהכתיב הקדוש ברוך הוא כבודו על ידי הנביא שנאמר למה תהיה כגר בארץ (ירמיה, יד) , אמר הקב"ה אני מחבב את הגרים והרשעים הללו באים להזדווג לאברהם אבי הגרים או להם שסופם ליפול לפניו הה"ד ויהי בימי אמרפל, ומי היה זה נמרוד ולמה נקרא שמו אמרפל על שאמר לאברהם פול לתוך כבשן האש: