מדרש תנחומא וישלח ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ז.    [ עריכה ]
ותצא דינה בת לאה, ולא בת יעקב היא, תלאה הכתוב באמה, מה לאה יוצאנית אף זו יוצאנית, ומנין דכתיב ותצא לאה לקראתו (בראשית, ל) אמר יחזקאל הנה כל המושל עליך ימשול לאמר כאמה בתה בת אמך את וגו' (יחזקאל, טז) לראות ליראות בקשת לראות ונראה שנאמר וירא אותה שכם בן חמור, ויאמר שכם אל חמור אביו לאמר קח לי את הילדה הלך לו אצל יעקב, א"ל הרבו עלי מאד מהר ומתן אני יודע שאברהם זקינה נשיא היה ואני נשיא הארץ, א"ל לא נשיא נקרא אלא שור שנאמר (בראשית, יח) ואל הבקר רץ אברהם, ורב תבואות בכח שור, ואתה חמור, וא"א לחרוש בשור ובחמור דכתיב (דברים, כב) לא תחרוש בשור ובחמור יחדו, והנביא צווח לרעתך את מבקשה שנא' (מלכים ב, יד) החוח אשר בלבנון שלח אל הארז אשר בלבנון לאמר תנה את בתך לבני לאשה ותעבור חית השדה ותרמוס את החוח, החוח זה חמור שלח אל הארז אשר בלבנון זה יעקב שנמשל כארז שנאמר כארז בלבנון ישגא (תהלים, צב), תנה את בתך לבני לאשה שא"ל שכם בני חשקה נפשו בבתכם וגו', ותעבור חית השדה אלו בני יעקב שנמשלו כחיות (בראשית, מט) גור אריה יהודה דן גור אריה, כלביא שכן, נפתלי אילה וכן כלם, ותרמוס את החוח שנאמר ויבאו על העיר בטח ויהרגו כל זכר, כיון ששמעו בני יעקב ויתעצבו האנשים ויחר להם מאד וגו' ויאמרו לא נוכל לעשות הדבר הזה לתת את אחותנו וגו' לכו ומולו עצמכם, הלכו ומלו עצמם שנאמר וישמעו אל חמור ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים הנביא צווח וכחכי איש גדודים חבר כהנים דרך ירצחו שכמה כי זמה עשו (הושע, י) וכחכי איש גדודים זה יעקב שנקרא איש תם שהיה מחכה בניו הבאין מן הגדוד, חבר כהנים זה בניו שנקראו ממלכת כהנים, דרך ירצחו שכמה למה כי זמה עשו כשבאו התחיל יעקב לומר לשמעון ולוי עכרתם אותי וגו', א"ל הקב"ה אל תירא כי אין בריה מזיקך שנאמר ויהי חתת אלהים: