מדרש תנחומא וירא י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · מדרש תנחומא · וירא · י · >>

י ויבאו שני המלאכים סדומה זש"ה (ישעיה סג, י) והמה מרו ועצבו רוח קדשו ויהפך להם לאויב הוא נלחם בם. א"ר ירמיה בר אלעזר חמשים ושתים שנה הקב"ה מעיד באנשי סדום ומזעזע עליהם את ההרים כדי שיעשו תשובה, אמר רשב"י מקרא מפורש הוא (איוב ט, ה) המעתיק הרים ולא ידעו אשר הפכו בבכי, כיון שלא עשו תשובה הפכם במה פרע מהם מן השמים, אמר רבי שמעון בן לקיש המולייר הזה אם בקש מהם אדם להוציא ממנו חמין מוציא צנון מוציא, וכשבקש הקדוש ברוך הוא הוציא מן לישראל מן השמים שנאמר (שמות טז, ד) הנני ממטיר לכם לחם מן השמים, וכשבקש וה' המטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש מאת ה' מן השמים: