מדרש תנחומא וירא ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · מדרש תנחומא · וירא · ט · >>

ט ויבואו שני המלאכים. ילמדנו רבינו כמה מיתות נמסרו לב"ד כך שנו רבותינו ארבע מיתות נמסרו לב"ד סקילה שריפה הרג וחנק, ואיזו היא החמורה, רבנן אמרי סקילה חמורה שכן נתנה למגדף ולעובדי עכו"ם רשב"י אומר שריפה חמורה שכן נתנה לבת כהן שזנתה, ראה כמה קשה הזנות שהיא בשריפה, אמר רבי יהושע בר לוי בשם בר קפרא על הכל הקב"ה מוותר חוץ מן הזנות, אמר רבי יהודה בר נחמיה אף בסדום לפי שנפרצו מעשיהם בזנות המטיר עליהן אש וגפרית מן השמים ושרפן שנאמר וה' המטיר על סדום וגו', כיון שנתחייבו אמר הקדוש ברוך הוא למלאכים צאו ושחתוה, עמדו ועשו שליחות בוראן שנאמר ויבאו שני המלאכים סדומה, זש"ה (תהלים עח, מט) ישלח בם חרון אפו עברה וגו'. מהו חרון אפו? אמר רשב"י אף יש בו חמש מכות שנאמר (יחזקאל יד, כא) אף כי ארבעת שפטי הרעים חרב ורעב וחיה רעה ודבר. והיכן החמישית? זו עצירת גשמים, מנין? ארשב"י שכן כתיב (דברים יא, יז) וחרה אף ה' בכם ועצר, עברה שנתמלא עליהם עברה כאשה עוברה, וזעם שאררן כד"א (במדבר כג, ח) מה אזעם לא זעם ה', אפילו בחמתו של הקב"ה יש רחמים לפניו שנזכר ללוט והצילו בזכות אברהם שנאמר ויהי בשחת אלהים את ערי הככר ויזכור אלהים את אברהם וישלח את לוט, התם תניא מצילין תיק הספר עם הספר ותיק התפילין עם התפילין, ללמדך אשריהן הצדיקים ואשרי דבקיהם וכן הוא אומר (בראשית, ח א) ויזכור אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה, כולן בזכות נח, וכן ויזכור אלהים את אברהם וישלח את לוט ווי להן לרשעים ווי להן לדובקיהן שנאמר (בראשית ז, כג) וימח את כל היקום אשר על פני האדמה וגו', וכן אמחה את האדם אשר בראתי וגו' משלחת מלאכי רעים שבאו בשליחותו של הקדוש ברוך הוא לשחת את סדום: