מדרש תנחומא הקדום בראשית יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

יג.    [ עריכה ]
["אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם"].

דבר אחר: אלה תולדות השמים והארץ בהבראם. זש"ה זה שאמר הכתוב המשל ופחד עמו (איוב כה, ב). לפי שאיוב אמר: מי יתן ידעתי ואמצאהו [אבוא עד תכונתו] (שם כג, ג). אמר ר' אבא בר כהנא: אם בהיכל של מעלה הוא אבוא עד תכונתו, ואם בהיכל של מטה אבוא עד תכונתו, ואין תכונתו אלא היכל, שנאמר: ויכינו המזבח על מכונתו (עזרא ג, ג). הוי אומר זה היכל. אערכה לפניו משפט (איוב כג, ד). אמרו לו חביריו: אי אתה יודע שהוא נקרא אלהי המשפט, שנאמר: כי אלהי משפט ה' (ישעיה ל, יח). ופי אמלא תוכחות (איוב שם). אמר לו: אם סותם פיו של אותו האיש, אדעה מלים יענני [ואבינה מה יאמר לי] (איוב כג, ה). אם יהא משיבני על כל דבר ודבר, אם חטאתי אם לא חטאתי, הן קדם אהלוך ואיננו ואחור ולא אבין לו (שם ח). אמר ר' יוחנן: מכאן אתה למד שהשכינה במערב, הלכתי לדרום ולצפון ולא מצאתי, למה כי ידע דרך עמדי בחנני כזהב אצא (שם י). אמרו לו חבריו: איוב עד מתי אתה מטריח בדברים, אין אנו אומרים לך שאין אתה יכול להקביל פניו ולהטיח דברים עמו, אמרו לו יכול אתה להטיח עם מיכאל: ר' יעקב מן כפר חנה אומר: [המשל ופחד עמו] (איוב כה, ב). המשל זה מיכאל, ופחד זה גבריאל, עושה שלום במרומיו (שם). אפילו העליונים צריכין שלום, המזלות עולין, שור אומר: אני תחילה ואינו רואה מה שלפניו, תאומים אומר: אני תחילה ואינו רואה מה שלפניו, וכך כל אחד ואחד אומר אני ראשון, הוי אומר: העליונים צריכין שלום: