מדרש תנחומא הקדום בראשית י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

י.    [ עריכה ]
["בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים"].

שאל ר' נתן בן אלעזר את ר' שמואל: א"ל היאך ברא הקב"ה את העולם, א"ל ר' שמואל כשביקש הקב"ה [לברוא] את העולם נתעטף באורה, שנאמר: עוטה אור כשלמה (תהלים קד, ב). אמר לו: בלחישה אמרת לי, למה בלחישה, [א"ל] כשם שקיבלתי בלחישה, כך מסרתי לך בלחישה. א"ל ר' תנחומא בר אבא והלא כבר שמענו את ר' יצחק דורשה ברבים: מאימתי נתגדל הקב"ה, משברא שמים וארץ, ובזכות מי בראו בזכות ישראל, שנאמר: קודש ישראל לה' [ראשית תבואתה] (ירמיה ב, ג). אמר ר' אבא בר כהנא: תבואתה כתיב, ולמה אנו קורין תבואתו, שאין אנו אוכלין אלא מן התבואה ולא מן הקרן, שהוא קיימת לנו לעולם הבא: דבר אחר: בזכות התורה נבראו שמים וארץ, שנאמר: ואשים דברי בפיך [ובצל ידי כסיתיך לנטוע שמים וליסוד ארץ] (ישעיה נא, טז). דבר אחר בזכות ציון, שנאמר ולאמר לציון עמי אתה (שם):