מדרש תנחומא בשלח יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · מדרש תנחומא · בשלח יג · >>


הוסף ביאור

יג.    [ עריכה ]

"סוס ורוכבו". וכי סוס אחד היה? אלא כולם כסוס אחד לפניו. וכן (דברים כ, א): "כי תצא למלחמה וראית סוס ורכב" וגו', כסוס אחד לפניו. "ורוכבו". והלא כבר נאמר: "ויקח שש מאות רכב". ואומר: "מרכבות פרעה וחילו"! אלא, כשישראל עושים רצונו של מקום, הרי כל הגויים לפניו כסוס ורכב אחד.

"סוס ורוכבו רמה בים". מגיד: שהסוס קשור ברכב ורכב קשור בסוס, עולין למרום ויורדין לתהום ואין נפרדין זה מזה. "רמה בים", "ירה בים", כיצד יתקיימו שני מקראות אלו? רמה - שהיו עולין למרום, ירה - שהיו יורדין לתהום, ואין נפרדין זה מזה.

דבר אחר: רמה, שראה שרה של מצרים נופל. וכן את מוצא, שאין הקדוש ברוך הוא נפרע מן האומות לעתיד לבא, עד שנפרע משריהם תחלה, שנאמר (ישעיהו כד, כא): "והיה ביום ההוא יפקד ה' על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה". וכן: (שם יד, יב) "איך נפלת משמים הילל בן שחר", ואחר כך: "נגדעת לארץ חולש על גויים". וכן: (שם לד, ה) "כי רוותה בשמים חרבי", ואחר כך: "הנה על אדום תרד".

דבר אחר: מצרים, במידה שמדדו, מודדת להם. הם אמרו: "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו", לפיכך: תהומות יכסיומו. הם לקחו "שש מאות רכב", לפיכך: מרכבות פרעה וגו'. הם: "ושלישים על כלו", לפיכך: ומבחר שלישיו טבעו. הם: "וימררו את חייהם בחומר", לפיכך (חבקוק ג, טו): "דרכת בים סוסיך חמר מים רבים":