מדרש רבה על אסתר ח א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שהשכים המן לתלות את מרדכי, ונתלה הוא על העץ אשר הכין למרדכי, ונתן את כל אשר להמן לאסתר המלכה, ואסתר נתנה למרדכי.

הדא הוא דכתיב: (אסתר ח א): "ביום ההוא נתן המלך אחשורוש לאסתר המלכה את בית המן צורר היהודים...".

וכתיב (איוב ה ה): "אשר קצירו רעב יאכל, ואל מצנים יקחהו ושאף צמים חילם":

  • אשר קצירו - זה המן.
  • רעב יאכל - זה מרדכי ואסתר.
  • ואל מצנים יקחהו - לא בזיין ולא בצנה, אלא בתפלה ובתחנונים. דבר אחר: (תהלים צא): "צנה וסוחרה אמתו" - זו היא התפלה המגינה על הצרה, כצנה שמגינה על האדם במלחמה. ובזכות התפלה שנתכנה לצנה יקחהו להמן. ומניין שעשו תפלה? הדא הוא דכתיב: שק ואפר יוצע לרבים. ומה תקנה לשק ואפר בלא תפלה?
  • "ושאף צמים חילם" - ומי דחק לממונו של המן? מרדכי ואסתר והמצומתים להם.

(מתוך אסתר רבה י#ט).