מגן אברהם על אורח חיים תקסא
סעיף א
[עריכה](א) בחורבנן: אף על פי שיושבין בהן ישראל כיון שהאומות מושלים עליהם מקרי חורבן:
סעיף ב
[עריכה](ב) הרואה ירושלים: פסק הרמב"ם פ"ו מהלכות בית הבחירה שקדושת העזרה וירושלים קדשה לעתיד לבוא ועיין ביבמות דף פ"ב בתוס', והראב"ד הקשה דכמה מקומות במשנה אמרינן ואם אין מקדש ירקב וכו' אלא ע"כ לא קדשה לפיכך הנכנס עתה לשם אין בו כרת עכ"ל וכ' בכ"מ שזהו ודאי קושיא היא שהרי רבינו פסק כן בפ"ז מהלכות מעשר שני עכ"ל ול"נ דהרמב"ם ס"ל כגי' התוספו' במכות דף י"ט דאפי' למ"ד קדש' ל"ל בכור ומעש' לא מתאכלי ע"ש וא"כ דברי הרמב"ם שרירין וקימים והנכנס עתה למקו' המקדש חייב כרת שכולנו טמאי מתי' וכ"מ בשבועות דף י"ד ע"ב בתו' ונעלם כו' וכ"כ בס"הת וכ"כ באגודה בשבועות:
(ג) מן הצופים: פי' אף על גב דראה ב"ה או ירושלים קודם שיגיע לצופים לא חשיב ראיה דרחוק מקום הוא (ב"י) אבל התוס' בפסחים דף מ"ט כתבו דצופים הוי פירוש כל מקום סביב ירושלים יכולין לראו' משם עכ"ל והתי"ט כ' שגם דעת רש"י כן ע"ש:
סעיף ד
[עריכה](ד) שיגלה את לבו: ולכן יקרע בצד שמאל עיין ביורה דעה סי' ש"מ ס"ט:
(ה) מאחה: היינו תפירה מבפנים ואחר' עליה מבחוץ (טור) ורש"י פירש תפירה מיושרת:
סעיף ה
[עריכה](ו) ובא לירושלים: נ"ל דהרואה ירושלים תוך ל' יום אף על פי שלא קרע כגון שדר בתוכו א"צ לקרוע על ערי יהודה:
ומי שנולד בירושלי' אפי' הגדיל א"צ לקרוע דבקטנותו פטור וכשהגדיל א"צ לקרוע דהא ראה אותן תוך ל' יום ועמ"ש סימן רכ"ד וביורה דעה ססי' שצ"ו: